כמו בכל מחנה דומה, היו מקלחות לחיטוי. באותו בניין היו מכבסה ומקווה. בשנת 1947, הסוכנות היהודית הצליחה להגיע להסכמה עם הרשויות הבריטיות בפלסטין המנדטורית לפיה שבים מהמחנות בקפריסין יוכלו להיכנס למחנה בעתלית ולהישאר זמנית, עקב מכסות אשרה להמשך אחד- תקופת השנה או ארבעת החודשים הבאים. שינויים אלה אפשרו לבריטים לשמור על שליטה על הכניסה לפלסטין, והאוכלוסייה היהודית לספק עולים חדשים עם שירותי רפואה תחת ארגון הדסה. בסוף 1947 היו 1,400 איש במחנה. Translated with Google Translate
עתלית היא עיירה קטנה מדרום לחיפה. בצל בירת הצפון, עתלית היא עיירה פרובינציאלית. עם זאת, היכרות עם מקום זה תדהים אותנו במגוון ועומק האירועים שהתרחשו כאן. נתחיל, באופן מוזר, עם בית הקברות. אבירים ועולי רגל קבורים שם. זהו בית הקברות היחיד במזרח תיכון מימי מסעות הצלב שנמצא במצב כה שמור. אחרי זה דרכנו תעבור למחנה הפליטים, שהפך כעת למוזיאון להגירה. כאן אנו נהיה עדים לגורלם המדהים של אנשים, לנתיבים סודיים של הגירה בלתי חוקית ולאווירה משוחזרת של אותן שנים: חוטי תיל, מגדלי שמירה, חיטוי וצריפי עץ שזופות השמש הקופחת. לאחר מכן, לאחר פיקניק קצר, נטפס אל חורבות המבצר הצלבני דה סטרואה. אלה השרידים היחידים מתקופת מסעות הצלב בהם ניתן לבקר בעתלית כיום. ולסיום, נלך ללגונת התכלת הסודית, בה תוכלו להשתכשך ולמצוא את הקונחיה המפורסמת, שהעניקה את הצבע היקר והיוקרתי ביותר בעולם העתיק - ארגמן.