מקווה טהרה. אחד המאפיינים לזיהוי מקוואות הוא מדרגות. כי צריכים להשתמש בה כל יום להבדיל מבור מים שהמפלס שלו עולה ויורד ואין צורך במדרגות באופן יומיומי. בימי בית שני מקוות היו מתמלאים מים ומים לא תמיד זרמו. הייתה גם אמירה ירדת נקי יצאת טהור. מיקום של המקווה הוא דרומית לנחל קנה. יכול להיות מדובר על שומרונים. כי אין הבדל בין מקווה שומרוני לבין יהודי באותם הימים. התפישה היהודית שאומרת שמים צריכים לזרום ולהיות נקים כל הזמן התפתחה מאוחר יותר. אצל השומרונים לא התפתחה. אבל בתקופת בית שני לא היה הבדל. ארץ הכותים לא יודעים להבדיל בין שומרונים ליהודים, הגנאי והנידוי מגיעים לשומרונים "הכותים" מאוחר יותר.