מלוח קיפח הוא שיח רב-שנתי ממשפחת הסלקיים (Chenopodiaceae), הנפוץ באזורים יבשים ומליחים. השיח מותאם היטב לתנאי אקלים קשים, כמו חום, יובש ומליחות גבוהה בקרקע, ולכן הוא נפוץ במזרח התיכון, צפון אפריקה, וחלקים ממערב אסיה ודרום אירופה.
מאפיינים בולטים
• מבנה וצורה: השיח מגיע לגובה של עד 3 מטרים ומתאפיין בענפים רבים ובעלים קטנים בצבע ירוק-אפרפר. העלים מכוסים שכבת שעווה דקה, המעניקה להם מראה “מלוח” ומסייעת בצמצום איבוד מים.
• פריחה: הפריחה מתרחשת בקיץ, והיא קטנה ובלתי בולטת, בצבעים ירקרקים.
בית גידול ותפוצה
מלוח קיפח נפוץ בעיקר באזורים צחיחים ובקרקעות מלוחות, כמו אלה הסמוכות לביצות שהתייבשו, מדבריות ושולי נחלים מליחים. בישראל ניתן למצוא אותו בנגב, בבקעת הירדן ובמקומות נוספים עם קרקע מלוחה.
חשיבות אקולוגית
• חלק מהמערכת האקולוגית: המלוח מספק מחסה ומזון לבעלי חיים שונים, במיוחד באזורים צחיחים שבהם ישנו מחסור בצמחייה.
• ייצוב קרקעות: מערכת השורשים החזקה שלו מסייעת למנוע סחף קרקע באזורים יבשים או מלוחים.
שימושים מעשיים
• מספוא לבעלי חיים: המלוח הוא מקור מספוא חשוב לצאן ובקר, במיוחד באזורים שבהם הצמחייה הדלה לא מספקת די מזון.
• מזון לבני אדם: העלים הצעירים של המלוח משמשים למאכל במדינות שונות, ונאכלים טריים, מבושלים או מטוגנים.
• שיקום קרקעות: בזכות עמידותו לתנאים קשים, משתמשים בו בפרויקטים לשיקום קרקעות מלוחות או יבשות.
משמעות תרבותית
מלוח קיפח מסמל את העמידות ואת יכולת ההסתגלות לטבע קשוח, והוא נחשב לצמח חשוב הן מבחינה אקולוגית והן מבחינה כלכלית, במיוחד באזורים צחיחים.
הטיול מתחיל בתל מלוט, גבעה נישאת בלב השפלה, המזוהה עם גבתון המקראית. מכאן יורדים אל שמורת עיינות גבתון, נווה מדבר של מים וצמחייה בלב מישור החוף. השביל מוביל אל האגמה הצלולה, מוקפת סבך קנים, ומשם אל מגדל התצפית, שממנו נפרש הנוף כולו – תל, ביצות, ושמיים המתמלאים עופות מים.
בדרככם חזרה, חורשת האקליפטוס מחבקת אתכם בריח עצי הבר ומזמינה עצירה שקטה בצל. זהו מסלול שבו הזמן עוצר מלכת, והטבע מספר את סיפורו, מזמין אתכם לשמוע עוד.
