מהמאה ה- XV עד המאה ה- XIII לפני הספירה ה. חוף הים התיכון של ישראל המודרנית היה בשליטת המצרים. בתקופת דוד המלך הפכה העיר יפו לחלק מהממלכה היהודית. עם כניסת המזרח התיכון לאימפריה של אלכסנדר מוקדון, הפכה יפו גם לחלק מהעולם ההלניסטי החדש. המפקד הרומי פומפי נתן חופש לעיר יפו (66 לפני הספירה). בשנת 47 לפני הספירה ה. יוליוס קיסר העביר את העיר לממלכת יהודה. מארק אנתוני מסר את יפו העתיקה לקליאופטרה, מלכת מצרים, אך הקיסר אוקטביאן החזיר את העיר למלך היהודי הורדוס הגדול. תחת הביזנטים העיר שומרת על תפקידה כמרכז לסחר במזרח התיכון ונמל מעבר. בשנת 636 נכבשה יפו על ידי הערבים. בסוף המאה ה -11 החלו התקופות הסוערות של מסעי הצלב. הצלבנים כבשו את העיר, יהודים רבים ומוסלמים נהרסו, השאר גורשו. יפו כעיר צלבנים נמשכה כמעט מאה שנה - בשנת 1196 היא נכבשה על ידי צבא אל-מאליק אל-אדיל (אחיו של צלאח א-דין המפורסם). בשנת 1260 תקפו המונגולים את העיר. שמונה שנים מאוחר יותר, סולטאן של בימארס ממלבוקס השמיד לחלוטין את העיר ואת אוכלוסייתה. רק בתקופת השלטון הטורקי (במחצית הראשונה של המאה ה- XVII) נולדת העיר מחדש. זרם עולי הרגל הנוצרים והיהודים הולך וגדל. בעידן מלחמות נפוליאון העיר יפו נכבשה על ידי חיילים צרפתים. במהלך מלחמת העולם הראשונה עברה העיר לידי הצבא הבריטי. Translated with Google Translate
ההליכה הבלתי מזומנת הזו מהסוללה דרך העיר העתיקה לחלק אחר של הסוללה תאפשר לכם להבין ולהרגיש את החלק הישן של העיר יפו. בהליכה לאורך הטיילת מהמדף המפורסם הדומה לקשת הספינה לבניין המכס, אנו לומדים את ההיסטוריה של עיר נמל חשובה, ואחרי שהבנו מהנמל לאורך המדרגות לרחובותיה הצרים, אנו צוללים אל ממלכת המזרח. אך לא לזמן רב נלווה לתחושה של סיפורי אגדות של אלף ואחד לילות. ההיסטוריה המודרנית של יפו תפתח מעט את הרעלה בצד היצירתי והציורי שלו. אלה גלריות, אנדרטאות, פסלים, כתום צף ותמידי גלגל המזלות עם גשר משאלות. אנו מסיימים את ההליכה על ידי ירידה לאורך ביתו של סימון טאנר לחלק האנגלי של הנמל למסעדות, חנויות ומאזניים מפורסמים, ששימשו את המנהגים האנגלים נאמנה במאבק קשה נגד מבריחים. אגב, מגג ביתו של השיזוף סיימון לפני כמעט אלפיים שנה, הנצרות החלה את דרכה ברומא. Translated with Google Translate
