מהיום הראשון של הקמת ראשון לציון המתיישבים נקלעו לבעיה חריפה - מחסור במים. מעיין עיון קרא היה ביצה. רכישת מים מכפרים סמוכים הוא עסק יקר, ומשלוח מים ממקווה ישראל כרוך בליווי מזוין. אחרי שניסיונות לחפירת באר נכשלו, האמצעיים של המתיישבים אזלו והם נאלצו לשלוח את פיינברג לחפש תמיכה. כפי שאנו כבר יודעים, הברון הקציב כסף למציאת מים ובניית באר. אך במהלך החפירות החופרים נתקעו בסלעים והיה צורך במקדח מיוחד. חרירי פלדה מיוחדים יוצרו על ידי יצחק לייב טופורובסקי, הנפח של העיר. חפירת הבאר נמשכה כחצי שנה עד 23 לפברואר שנת 1883, ובעומק של 48 מטרים מתחת לאדמה אחד הפועלים צעק "מצאנו מים!" - האירוע הזה מוטבע על סמל העיר. משאבות העלו מים על פני האדמה ולצורך כך חובר למשאבה מנוע קיטור, שהובא מפריז. המים העניקו חיים לגינה ולירק, לבריכה ולמגדל המים, למעשה לעיר כולה. השימוש בבאר הזה נפסק רק בשנת 1977. כיום קוראים לבית המשאבה על שם יוסף פיינברג. עם גורלו הלא פשוט של האיש אנחנו כבר מוכרים. זוכרים, ששנה לפני מותו נולדה לו ביתו דורה? זמן קצר לאחר היוולדותה, ברטה פיינברג האלמנה עברה מיפו לקהיר. בשנת 1923 חזרה דורה לירושלים והתחתנה עם אהרון בלוך. הזוג התגורר בירושלים ולאחר מכן בתל אביב. היו להם שלושה בנים. ב-27 ביוני 1976 נסעה דורה עם בנה הצעיר אילן לפריז לביקור משפחתי והייתה אמורה להמשיך משם לניו יורק לחתונת בנה דניאל. המטוס שעליו טסה דורה עם 260 נוסעים אחרים נחטף ע"י מחבלים פלסטיניים לאוגנדה. המחבלים שחררו את מי שאינו יהודי, והחזיקו ב 83 יהודים כבני ערובה בשדה התעופה באוגנדה במשך שבוע. בעת חלוקת האוכל דורה השתנקה ונחנקה מחתיכת בשר, ומשום כך הועברה לבית החולים. בעת שהותה שם, הגיעו הכוחות הישראליים במבצע מיוחד וחסר תקדים לשחרור השבויים והחזרתם ארצה הלא הוא מבצע אנטבה. במבצע נהרג יוני נתניהו - אחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. דורה נשארה בבית החולים. כאשר נודע דבר שהותה בבית החולים לרודן אוגנדה אידי אמין, ציווה הוא להרגה. שרידיה נמצאו בשנת 1979 והובאו לקבורה בארץ. בת 73 הייתה במותה.