טחנת ג'לבינה היא אחד המקומות היפים ביותר בקצה המזרחי של עמק החולה. כאן, מימיו הקרים של מעיין ג'לבון סובבו פעם את אבני הריחיים של הטחנה. פרדסים יפים היו מסביב: תאנים, רימונים, פטל, תות עץ. הטחנה ניזונה במי הנחל וכיוונה אותם דרך אמת מים קטנה אל "צינור", שם המים, שצברו כוח, הורידו את כל עוצמתם על להבי גלגל תנופה מעץ, והניעו אבני רחים גדולות. איכרים מכל הסביבה הגיעו לכאן. מעל הכניסה לטחנה על האבן הלבנה של הקשת, הגובלת במיומנות עם גומחת הבזלת, צוירה "חמסה" - סמל לאושר ומזל. שלטונות סוריה, שבחרו ברמת הגולן כבסיס להתקפןת נגד מדינת ישראל, למרות הסכם הפסקת האש משנת 1949, הפציצו את ישובי העמק במשך שבע עשרה שנים עד 1967. היו גם התקפות צבאיות. ביניהם אירוע תל מוטילה, אירוע חמת גדר, אירוע סוסיתא ועוד רבים אחרים. הטחנה הפסיקה לטחון קמח, התושבים הועברו לכפרים אחרים בעומק רמת הגולן, ומקומות אלו נכרו, ומעיינות עתיקים החלו לספק מים לבסיסי צבא ולמלא בריכות לקצינים. אפילו שמו של המעיין הוא ג'לבון, מוכר יותר בתור בריכת הקצין. ניתן להגיע למקומות אלו רגלית לאחר השארת הרכב בדרך עפר ליד מטעי השקדיות ממזרח לכביש מס' 918, 200 מטר צפונית לגשר שאן. הנסיעה תימשך כרבע שעה. בקצה השדה, בו מסתיימת דרך עפר, יתחיל הסימון האדום של השביל. כאן נמצאת נקודת הסיום של המסלול של שמורת ג'לבון (סימון אדום). מים מתוקים קרים, כמו מפל, העושים את דרכם מאמת המים, עצי תאנה, סבך פטל ותות עץ ישנים, יוצרים יופי מיוחד של המקום הזה ומהווים את הסוף המושלם למסלול בן שבע השעות בשמורת ג'לבון.