המבנה ההיסטורי המרשים שלפנינו, שנראה כמעט כמו גורד שחקים מודרני בזעיר אנפין, הוא ביתו של הבנק הבינלאומי הראשון בתל אביב. המבנה נבנה בשנת 1924 על ידי האדריכל דוב הרשקוביץ, עולה מרוסיה שהטביע את חותמו על עיצוב העיר. לצד כשרונו האדריכלי, גם חיי משפחתו משכו תשומת לב – אשתו, אנה (חנה), הייתה פסנתרנית מחוננת שהעניקה שיעורים פרטיים. דמותה נותרה חקוקה בזיכרון התרבותי, ועד היום מתייחסים אליה בספרות העברית בכינויה “אנה מויסייבנה”, שהפך כמעט לכינוי איקוני.
בתם של בני הזוג, איזה הרשקוביץ, הייתה דמות יוצאת דופן בזכות עצמה. אומנית ומעצבת פרובוקטיבית, היא התפרסמה בכישרונה ובאישיותה היצירתית, שהמשיכה את מורשת המשפחה בדרכה הייחודית.
אך הבניין לא שימש רק כמשכנו של הבנק. בשנות ה-20 היה זה מרכז קהילתי ותוסס של חיי העיר הצעירה. כאן נערכו חתונות תחת כיפת השמיים, כאן מוקמו משרדי חברת קדישא, וכאן נעשה רישום אזרחים, תהליך חשוב לעיצוב הזהות של העיר ושל תושביה. המבנה שימש לא רק כמרכז פיננסי, אלא גם כנקודת מפגש תרבותית וחברתית, שהייתה בלב העשייה העירונית.
שחזורו של הבניין שומר על יופיו המקורי ועל פרטים ארכיטקטוניים מהתקופה, אך גם מאפשר לו להמשיך לשאת את סיפורם של האנשים שחיו ופעלו בו, חלק בלתי נפרד מסיפורה של תל אביב ההיסטורית.
המסלול שלנו מתחיל בכיכר הבימה, נקודת מפגש מרכזית בתל אביב, המחברת בין שדרות רוטשילד לשדרות ח”ן, הנקראות על שמו של חיים נחמן ביאליק. השדרות הללו הן לא רק דרך יפהפייה תחת עצי הפיקוס, אלא גם חלק מסיפור מכונן של היסטוריית המדינה.
בשדרות ח”ן, בבית מספר 1, נחתם ב-13 במאי 1948 הסכם הכניעה של הנציגים הערבים, יום לפני הכרזת העצמאות הרשמית של מדינת ישראל. רק כמה צעדים משם, בצד השני של שדרות רוטשילד, בביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה החדשה.
המסלול הזה, שעובר בין שתי נקודות היסטוריות אלה, חושף בפני המטיילים את תולדותיה של תל אביב – מהעיר העברית הראשונה ועד למרכז התרבותי וההיסטורי שהיא היום. הוא מלא בסיפורי בתים, דמויות מכוננות ורגעים משמעותיים. זהו מסלול שמאפשר לא רק לראות את העיר, אלא באמת להכיר אותה ולחוש את הרוח המיוחדת של תל אביב.
