"וכאשר הם הובילו אותו, הם תפסו שמעון אחד איש קירינאה, אשר בא מן השדה, והניחו עליו צלב לשאת ליד ישו" (לוקס, 23). הנוהג של הלגיונרים הרומיים אפשר לעוברי אורח לסייע לנידונים למוות בצליבה לשאת את הצלב. כנראה, אנחנו מדברים על אחד הקורות של הצלב. את הקורה השנייה המשיכו לשאת המורשעים בעצמם. הבניין של קפלת התחנה החמישית הוא מודרני, אמנם בפינת הקיר יש אבן חלקה עתיקה עם גומחה. על פי המסורת הנוצרית, העמקה הזו הופיע כאשר ישוע נגע עם כף ידו בקיר הבית העתיק שעמד במקום. במשך מאות שנים, אלפי כפות ידיים, נוגעים ומלטפים את האבן, והם אלו שהעמיקו את הגומחה. קפלת התחנה החמישית העומדת כאן שייכת למנזר פרנציסקני. עדות לכך הוא הסמל של המסדר הפרנציסקני הנקרא גם "צלב ירושלים". הוא מורכב מארבעה צלבים קטנים במגזרים של צלב גדול שווה צדדים, ותבליט המתאר את ידו של ישו וידו של פרנציסקוס הקדוש. יונה מעל מסמלת את רוח הקודש.
נעבור ברחוב ממילה - המדרחוב עם פסלים של אמנים מודרניים, נעלה לשער יפו וניכנס לעיר העתיקה. בה נטייל ברובע הנוצרי ונגלה מקומות פחות מתויירים כגון קשת הבתולה הקדושה מרים, מסגד צלאח א-דין ומנזרי העיר העתיקה. נשתה קפה באחד המקומות המקסימים באחד המרתפים האוטנטיים עם טקס קפה מזרחי אמתי שנמצא על דרך הייסורים. נעבור את התחנות על דרך הייסורים - הרחוב המפורסם ביותר של ירושלים העתיקה. נסיים את הכרות שלנו עם ברך הייסורים בכנסיית הקבר ונסיים את היום ליד הכותל המערבי.
