מנזר המלאך מיכאל הוא כמעט היחיד ביפו שבו נבנו יחסים מיוחדים בין ראשי הכנסייה הרומנית והרוסית האורתודוכסית. לאחר השריפה ההרסנית בשנת 1994, שופצה כנסיית המנזר, ולמרות חזותה הצנועה מבחוץ, עיטורי הפנים המרהיבים שלה מפצים על כך בעושרם האיקונוגרפי.
בארץ הקודש נהוג לקדש את הקדוש גאורגיוס, במיוחד בעיר לוד הסמוכה, המזוהה עם חייו, אך כאן הכנסייה מוקדשת לארכנגל מיכאל. המלאכים מיכאל וגבריאל מוזכרים במקומות שונים בבשורה, ונוכחותם מסמלת שליחות אלוהית. הכנסייה הרומנית, שכמעט ואין לה קהילות נוספות בארץ הקודש מלבד ביפו, חיזקה את מעמדה על ידי הקדשת המנזר לארכנגל מיכאל.
יפו הייתה גם בית לקהילה היוונית-אורתודוכסית, שבבעלותה היו שטחים נרחבים מחוץ לעיר, כולל מנזר וכנסיית טביתא הקדושה. בסוף המאה ה-19, כשהקהילה היוונית נחלשה, היא מסרה את אדמותיה לכנסייה הרוסית בתמורה לחסות והגנה. לעומת זאת, הכנסייה הרומנית שמרה על עצמאותה. היחסים הטובים בין הכנסייה הרומנית בתוך העיר והכנסייה היוונית מחוץ לה הם דוגמה נדירה לאיזון העדין של המציאות הים-תיכונית המורכבת של יפו.
הסיור ביפו העתיקה מתחיל מהחניון הדרומי הגדול ומוביל דרך הנמל הציורי, שטומן בחובו את ההיסטוריה העשירה של העיר. משם ממשיכים בסמטאות הצרות של העיר העליונה עד לבית אילנה גור, מוזיאון מרתק המשלב אמנות, עיצוב והיסטוריה. הסיור ממשיך אל סדנתו של האמן פרנק מייסלר, שם ניתן להתרשם מפסליו הייחודיים. בדרך חולפים על פני "התפוז המרחף" – אחת האטרקציות המסתוריות של יפו, ומגיעים לפארק אברשה, המשקיף על תל אביב ונוף הים התיכון. משם ממשיכים לכיכר המזלות, שטומנת בחובה אווירה קסומה ומסתורית, ולכנסיית סנט פטרוס המרשימה. לאחר מכן, יורדים חזרה לנמל, שם ניתן ליהנות מאווירת הים והסירות, לפני שחוזרים לחניון וחותמים את הסיור בחוויה בלתי נשכחת.
