אנו עומדים על כיכר בבל. כיכר זו נקראת גם כיכר האופרה המלכותית. האופרה היום לאומית והיא הראשונה באירופה שנבנתה במטרה לשרת את פשוטי העם או את מעמד הביניים. נבנה בניין האופרה בימי פרידריך הגדול. לפיו של המלך הגרמני על מנת לאפשר לפשוטי העם להיכנס לבניין האופרה מספיק היה לקיים שני תנאים: תשלום ולבוש. מדובר על מאה 18 ועניין הלבוש וההיגיינה היה מאוד חשוב אך לא תמיד ברור, במיוחד בקרב פשוטי העם. המבנה עם הכיפה הירוקה הגדולה בפינת הכיכר היא כנסיית כל הדתות. היא דומה לפנתאון הרומי. פרידריך הגדול חשב על כך שיהיה נאה אם כל הדתות יהיו ביחד במקום אחד. היו המון מתנגדים לרעיון הזה ופרידריך הגדול נאלץ לדחות את הרעיון המקורי והכריז על הכנסיה ככניסה קתולית מאחר והיו מיעוט בברלין באותם הימים. פרידריך הגדול העריך מאוד את ערך קריאת הספרים. הוא דגל בהשכלה ודאג עוד במאה 18 לכך שאנשים יקראו הרבה והעביר את הספרייה המלכותית לכאן למבנה אוניברסיטת הומבולט. גם כאן שמר על שני התנאים: תשלום ולבוש.
טיול קצר של כשעתיים בעיר יוביל אותנו דרך כיכרות ידועות שם ויופי לאי המוזיאונים המפורסם, לעבר הארמונות העתיקים, ניכנס ללב ליבה של העיר העיקה ונברר מקור השם ברלין ונסיים עם מספר סיפורים ייחודיים ביניהם סיפורו של ווליפריד ישראל והקשר בין ברלין לבין קיבוץ הזורע ונסיים את הטיול בכיכר אלקסנדר הנקראת כך על שם הצר הרוסי