ללא מים אין חיים, ובתי הגידול הלחים – אותם מקומות שבהם המים פוגשים את האדמה – הם ליבת הקיום של המגוון הביולוגי בעולם. שמורת עיינות גבתון, בלב מישור החוף הדרומי, היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך, ובה מתקיימים בתי גידול לחים מגוונים: מעיינות, בריכות עונתיות וסבכי צמחייה צפופים. בתי גידול אלו אינם רק מקור מים אלא גם “מחסני חיים,” המשרתים מערכות אקולוגיות עשירות ומורכבות.
יונקים בעיינות גבתון: נוכחות דינמית בסביבה לחה
השמורה מושכת אליה יונקים שונים, הנמשכים למקורות המים הזמינים ולמחסה שמעניקים הצמחים:
• חזיר הבר: יונק גדול ורב עוצמה, המשוטט בשמורה בעיקר בלילות בחיפוש אחר מזון. הוא ניזון משורשים, פירות וצמחים המצויים בשפע.
• תן זהוב: טורף מתוחכם ומסתגל, הנע בשטחים הלחים בחיפוש אחר טרף קטן, כולל מכרסמים וציפורים.
• שועל מצוי: צייד יחידאי המתגורר בסבכים, נהנה מהיצע המזון וממסתור בשמורה.
בתי הגידול הלחים: מערכות תומכות חיים
שמורת עיינות גבתון מייצגת את המיטב שבבתי הגידול הלחים:
• מעיינות וגופי מים פתוחים מושכים מינים מגוונים של עופות מים, בהם אנפה אפורה ותמירון האלגנטיים, לצד ברכייה ואגמית המשייטות במים.
• ביצות וצמחיית מים כמו קנה מצוי, סוף וסמר, המספקים מחסה לציפורים וליונקים, לצד דגים ודו-חיים.
ערך אקולוגי, חברתי ותרבותי
בתי הגידול הלחים של השמורה אינם רק מערכות טבעיות – הם בעלי חשיבות אקולוגית, חברתית וכלכלית. הם משמרים מים, מאזנים את האקלים המקומי, ומהווים אבן שואבת לפעילויות חינוך, מחקר ושימור. נוכחותם של יונקים כמו חזירי בר ותנים מעידה על יציבות המערכת האקולוגית, שבה כל מין מוצא את מקומו.
עיינות גבתון היא תזכורת חיה לעוצמתם של בתי הגידול הלחים ולחיוניותם עבור האדם והטבע גם יחד – מקום שבו מים, אדמה וחיים נפגשים ויוצרים הרמוניה ייחודית.
הטיול מתחיל בתל מלוט, גבעה נישאת בלב השפלה, המזוהה עם גבתון המקראית. מכאן יורדים אל שמורת עיינות גבתון, נווה מדבר של מים וצמחייה בלב מישור החוף. השביל מוביל אל האגמה הצלולה, מוקפת סבך קנים, ומשם אל מגדל התצפית, שממנו נפרש הנוף כולו – תל, ביצות, ושמיים המתמלאים עופות מים.
בדרככם חזרה, חורשת האקליפטוס מחבקת אתכם בריח עצי הבר ומזמינה עצירה שקטה בצל. זהו מסלול שבו הזמן עוצר מלכת, והטבע מספר את סיפורו, מזמין אתכם לשמוע עוד.