לקינוח נבקר את הקיוסק המפורסם בהצטלבות הרחובות הרצל ורוטשילד- לב העיר הלבנה. הוא נפתח בעיר בשנת 1910, כמעט מייד לאחד ייסוד העיר עצמה. השלטונות העירוניים הכתיבו לקיוסק חוקים נוקשים: שטח אזור המסחר לא יעלה על 4 מטרים רבועים בלבד ומותר היה למכור אך ורק משקאות קלים, ללא טיפה של משקאות חריפים. קיוסקים צצו בכל פינה בעיר, והסחר במים מוגזים פרח. המילה "גזוז" נכנסה לאוצר המילים הנפוץ, ואפילו ביאליק, המשורר הלאומי, קבע פועל משורש גז"ז. על פי הסיפורים, כאשר ביאליק התהלך בקיוסק הזה, אמר אמירה בעברית כה גבוהה שרק מומחה לשפה היה יכול לפענח אותה. אגב, כתובה על שלט ליד. יחד עם זאת, מספרים שביאליק היה חובב ונוהג לפטפט ביידיש, וכאשר שאלו אותו איך יכול להיות שהמשורר הלאומי בשפה העברית היה יכול להשתמש בגלוי ובחופשיות בשפת גלות הוא השיב: "אני לא עובד בשבתות".
המסלול שלנו מתחיל בכיכר הבימה. הכיכר מחברת את שדרות רוטשילד עם שדרות ח"ן (חיים נחמן). בשדרות חיים נחמן, בבית מספר 1, נחתם הסכם הכניעה על ידי הנציגים הערביים ב-13 למאי 1948, ויום אחד למחרת הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל בבית שנמצא בצד השני של שדרות רוטשילד, בביתו של ראש העיר ההיסטורי של תל אביב – מאיר דיזנגוף. המסלול עובר בדיוק בין שתי הנקודות הללו ומגלה את תולדות העיר העברית במלוא תפארתה, עם סיפורי בתים ואישים. זהו המסלול האולטימטיבי להכיר ולהבין את תל אביב.