אנו ממוקמים בפינת הרחובות יפו ופאטריה. רחוב פאטריה נקרא על שם ספינת נוסעים צרפתית שהפליגה ממרסיי לחיפה בקו סדיר עד שנת 1940. עם נפילת צרפת לגרמניה הנאצית, הבעלות על הספינה הועברה לידי הבריטים בנמל חיפה. ההנהגה היהודית הצליחה לארגן משלוח של כאלף וחמש מאות עולים יהודים בלתי חוקיים שנמלטו מצ'כיה, אוסטריה, דנמרק ומדינות הבנלוקס שהיו נתונים תחת כיבוש נאצי. היהודים האלה הגיעו לחיפה על שלוש ספינות יווניות, שנשכרו על ידי הנהגת היישוב העברי. אך השלטון הבריטי בארץ ישראל פחד מהתקוממות ערבית כתגובה על כמות העולים, והגביל העלאה יהודית לארץ ישראל באופן מאוד משמעותי. במקום להעלותם לארץ, השלטון הבריטי תכנן להמשיך את הצלת היהודים אך תוך כדי העלאת היהודים האלה לאוניה “פאטריה” ושליחתה לאיי מאוריציוס באוקיינוס ההודי. לאחר משא ומתן, בקשות ותחנונים שלא צלחו, החליטה הנהגת היישוב העברי להשבית את פאטריה, ולהשאירה במפרץ. מאיר מורדור (לימים המנהל הראשון של התעשייה הצבאית בישראל), בעוד שהוא מחופש לטכנאי, נשא על הספינה קילוגרם אחד של חומר נפץ. למרות שהמטען לא היה כבד מדי, הפיצוץ קרע את דופן הספינה וזו החלה להטות עצמה במהירות על צדה. תוך חמש עשרה דקות שקעה פאטריה לתחתית מפרץ חיפה. קצינים בריטים עשו כמיטב יכולתם להציל את פאטריה, אך ללא הצלחה יתרה. במשך חודשים ארוכים עסקו צוללנים בריטיים במשיית הגופות משאריות הספינה, אך עד היום לא נקבע מספר קורבנות מדוייק. משערים שבאסון נהרגו בין 250 ל-300 אנשים.
תערובת בין פאר קולוניאליסטי אנגלי לבין שממה ארוכה שמסתיימת בתחייה מודרנית. רחוב יפו, אזור הנמל הישן ושחזורים מלאים בסיפורים והרפתקאות כאלה יכולים להיווצר רק בעיר נמל כמו זו, בה הותירו את חותמם גרמנים, בריטים, מעפילים ולוחמי מחתרת. ואיך אפשר מבלי לספר על שטפונות טרגיים של אוניות, פאבים, ברים, מסעדות, התקפות חוזרות ונשנות של לוחמי המחתרת העברית, הפאבים האנגליים והמסעדות הצרפתיות, ומה הקשר של הרכב הישראלי המיתולוגי "סוסיתא" למקום?