חורשת אלוני אבא אינה רק מקלט אחרון לעצים עתיקים, אלא גם חלק ממסורת אקולוגית רחבה יותר. לצד האלונים המרשימים, אפשר למצוא כאן גם עצי חרוב, שהיו נפוצים בנופי הארץ במשך דורות. עצי החרוב, הידועים בחוסנם וביכולתם לשרוד בתנאים קשים, הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הגלילי, ולעיתים אף ניטעו במכוון ליד יערות טבעיים כחלק ממסורת חקלאית קדומה.
חורשות גדולות כמו זו היו נפוצות בגליל התחתון, ויצרו כרי יער רחבי ידיים שבהם שילוב מרהיב של אלונים, חרובים, ושיחי בר ארץ-ישראליים. אך עם כריתת מרבית היערות בארץ, נותרו רק מעט מקומות שבהם אפשר לראות את הנוף כפי שהיה לפני יותר ממאה שנה.
בין העצים, במיוחד בעונות הפריחה, נפרשים מרבדים מדהימים של כלניות אדומות, רקפות ורודות ולבנות, וסחלבים נדירים. השטח כולו מתכסה בצבעים משתנים בהתאם לעונה, ויוצר נוף קסום המזכיר את הגליל של פעם – פראי, עשיר וחיוני.
כמו העצים העתיקים, כך גם הפרחים הללו מסמלים את ההתחדשות המתמדת של הטבע, ואת הקשר העמוק בין האדם, ההיסטוריה והסביבה בארץ ישראל.
שמורת אלוני אבא היא שריד ליער האלונים שהשתרע בעבר על פני הגליל התחתון. השם “אלוני” מתייחס לעצים המרשימים שבתחומה, ואילו “אבא” מנציח את אבא ברדיצ’ב, צנחן ולוחם פלמ”ח שנשלח לאירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה ולא שב.
השמורה מתאפיינת ביער פתוח שבו שולטים אלון התבור ואלון מצוי, לצד עצי חרוב וצומח עשיר. בחורף ובאביב, השטח מתכסה בפריחה מדהימה של כלניות, רקפות וסחלבים, במיוחד באזורים בהם הקרקע מחלחלת ושומרת על הלחות הדרושה לצמחים אלו.
ליד השמורה נמצא ישוב אלונים שהוקם על בתי היישוב וולדהיים (Waldheim – “בית ביער”), שהוקם בשנת 1907 בידי טמפלרים גרמנים. בני הקהילה הטמפלרית, שהתיישבו בארץ הקודש מתוך אמונה דתית עמוקה, פיתחו חקלאות מתקדמת והשאירו חותם בנופי הארץ. בתקופת מלחמת העולם השנייה, עם גירושם מהארץ על ידי הבריטים, ננטש היישוב ובהמשך אוכלס מחדש על ידי מתיישבים יהודים, שקראו לו אלוני אבא.
הטיול בשמורה מציע חוויית טבע של צל אלונים רחבים, סלעי גיר עתיקים ופריחה מרהיבה, אך כדי להשלים את החוויה, מומלץ לצאת מגבולות השמורה. הליכה דרך השדות שמסביב, במיוחד בעונת החורף והאביב, היא תענוג מיוחד – גבעולי החיטה הירוקים מתנועעים ברוח, הקרקע ספוגה במים אך לא ביצתית, והשבילים בין השדות מובילים לנופים פתוחים ולמרחבים אינסופיים.
זהו מסלול שמשלב טבע, היסטוריה, וחיבור לנופי הגליל של פעם, הזדמנות לחוות את הארץ כפי שהייתה וכפי שהיא ממשיכה להתחדש בכל עונה.
