וינה, טיול בעיר דרך המשחק

הי! פה מתחילים. אנחנו נמצאים במרכזה של העיר המודרנית. היא תולדה של הפיתוח המואץ של המאה ה-19. במחצית השנייה של המאה חומות העיר נהרסו, במקומן נבנה כביש מקיף את העיר העתיקה הנקרא רינגשטראסה - שדרת הטבעת, והמרחב הפתוח שלפנינו נועד לבנייני פאר ממלכתיים. אחד מהם - הארמון שנמצא בצד ימין מאחורי שער הכניסה. מצד שמאל היה אמור להיבנות ארמון נוסף, אך מלחמת העולם הראשונה שיבשה את התכניות ובסיומה הממלכה האוסטרו הונגרית חדלה מלהתקיים. הכיכר בין הארמונות שתוכננה מלכתחילה בתור כיכר כנסים ומצעדים הפכה לכיכר הנאומים. כיום היא נקראת כיכר הגיבורים. בואו ניכנס פנימה, אך תחילה אשרו כי קראתם את חוקי המשחק.

בואו ניגש לבחור הרוכב על הסוס. קודם כל, קוראים לו יבגני. אבא שלו היה מלך צרפת. אגב, לא חכם במיוחד. כאשר חלה בנמק, סירב לחתוך את רגלו בטענה שלא ראוי למלך להיכנע למחלה. בסוף הוא מת מהמחלה. למלך הייתה פילגש אולימפיה מנצ'יני מחבל סאבוי - חבל ארץ בדרום צרפת. יבגני הוא בנה של אולימפיה ומכאן כינויו - יבגני מסבוי. אימה של המלך הלא חכם שנאה את אולימפיה שנאת מוות ודרשה לגרשה מפריז. היא אכך גורשה אך לפני זה ראו אותה מופיעה בנשף עם תסרוקת מהפכנית שכיום כולם מכירים (תמונה). התסרוקת הזאת אף קיבלה שם A la Manchini - יעני מנצ'יני עם שביל במרכז השיער. יבגני בן מלך צרפת עזב את פריז עם אמו והפך לגיבור לאומי של אוסטרים בקרב נגד טורקים, כאשר קיבל כינוי מושיע של אירופה מהכיבוש המוסלמי. לכן, הפסל שלו נמצא כאן בכיכר הגיבורים. הייתה זו תקופת ברוקו הקלאסית שעדיין מאפיינת את וינה.

תתבוננו בבקשה במרפסת מאחורי הפסל. מעל המרפסת הזאת נאם את נאומו אדולף היטלר ב-15 במרץ 1938. אלפים הריעו לו מהכיכר הזאת. יומיים לפני נערך באוסטריה משאל עם באמצעות פנקסים שאתם רואים בתמונה. העיגול הגדול במרכז "כן" והקטן בצד "לא". והנה השאלה הראשונה: על מה היה משאל העם?

עברנו בחצרות הארמון והגענו לכיכר המלאך מיכאל. הכנסייה בכיכר היא אחת הוותיקות בעיר. היא מוקדשת למלאך מיכאל - פטרונה של וינה. במרכז הכיכר שרידים ארכיאולוגיים של וינה מאז שהייתה מחנה צבאי רומי על הגבול. פעם, היו פה הרבה בתי קפה. תססו בהם חיי תרבות מחשבה ויצירה רוחנית. בבית בפינה מול הכנסיה מעברו השני של כיכר אהב לשתות קפה זיגמונד פרויד. לב טרוצקי שיחק שם שח. היטלר בכה על כך שלא התקבל לאקדמיה לאמנות. סטאלין ביקר בתור שליח של המפלגה הקומוניסטית. הנה השאלה השניה: מה משותף לקפה קסיס המיתולוגי של תל אביב לבתי הקפה של וינה?

אנחנו עדיין מסתובבים באזור של הארמון והגענו לאחד מבתי הספר המפורסמים באירופה של רכיבה על סוסים. הוא נקרא בית הספר הספרדי. מה הקשר בין ספרד לבית הספר? בית המלוכה האוסטרי בשם הבסבורג הוא הגדול והחזק בין כל בתי המלוכה באירופה. אחד הצאצאים שלו מלך קרלוס החמישי היה שליט ספרד, אוסטריה, הולנד ובכלל של העולם הספרדי מפיליפינים במזרח עד פרו בדרום אמריקה. למעשה הוא היה שליט העולם וחתם על מסמכים במילים: "אני המלך" מבלי להזכיר את שמו. היו אלה ימי הזוהר של ספרד. אך המלך חלה, העביר את השלטון לבנו והתבודד בארמונו עם התוכי והחתול. הוא גם שמר על סוד מקור השם Spain. אגב, מה השורש שביסוד המילה?

מסביב לארמון של המלוכה החזקה באירופה, התגוררו קרובי משפחה וצאצאים של בתי מלוכה אחרים. כאן, בבית בפינת Augustinerstrasse ו-Dorothiergasse, מול לוח ההנצחה ליאן סובייסקי, נמצא הבית הקודר ביותר בווינה. כאן, בתחילת המאה ה-17, התגוררה אליזבת בת'ורי, "דוכסית הדמים". שמה רשום בספר השיאים של גינס כשמה של הרוצחת של כל הזמנים. על פי החשד, היא עינתה והרגה למעלה מ-600 בתולות כדי לשתות ולהתרחץ בדמם, מתוך אמונה שהדבר ישמור על נעוריה ויופייה. חלק מהיסטוריונים מאמינים עלילות דם הללו הופצו כדי להשמיץ את שמה של האישה החזקה והמשפיעה. אמנם, כמות הראיות העצומה נגדה, כמו גם ההודאות של באת'ורי עצמה, מחזקות את הסיפורים נגדה כסבירים. השווקים הסמוכים של העיר שימשו כמקום ציד למשרתו של באת'ורי, פיצ'קו, שהיה הספק של משרתות צעירות עבור הגברת. הוא הבטיח לקורבנות קורת גג, אוכל וביטחון והזמין בנות צעירות לשרת את הרוזנת המסתורית. בלילות נשמעו לא פעם קולות מוזרים מהבית הזה, למרות שאיש לא העז לשאול את האישה האצילה על הנעשה בביתה. עם הזמן, הזוועות והרציחות עברו לטירה המשפחתית של בת'ורי, שם היא יכלה לענות בחופשיות את קורבנותיה. אגב, סיפורים על רחצה בדם הוכרו מאוחר יותר כפיקטיביים. עם זאת, גופות וקורבנות מיוסרים נמצאו בטירת צ'חטיצקי שלה, שם היא נעצרה. כוחה והשפעתה של משפחת בת'ורי (קרובי משפחתו של המלך הפולני סטפן בת'ורי) הצליחו למנוע משפטה של ​​אליזבת, אך נגזר אליה מאסר בית טירתה, שם נפטרה ארבע שנים לאחר מכן. עד היום המקום קודר ודוחה.

הגענו למקום מאוד מעניין בוינה. מצד אחד נמצאת הגלריה לאמנות מן המפורסמות בעולם היא אלברטינה. שנקראת על שמו של חתנה של מריה תרזה מלכת אוסטריה. ממול נמצא בניין האופרה גם הוא מרכז תרבות בקנה מידה עולמי. כאן גם בית הקפה על שם מוצרט בין הוותיקים שבעיר. אגב, מומלץ מאוד. ובין לבין כיכר על שם הלמוט צילק. קשה לצפות שבעיר כל כך וותיקה יהיו כיכרות להנאת התושבים אלא אם מדובר על שווקים עתיקי מסורת. במקום זה עמדו פעם מבנים מפוארים. להתגורר בהם ליד אלברטינה ואופרה היה שווה ערך למגורים במנהטן בסמוך לפארק בצד השדרה החמישית. אך בשנת 1945 כוחות הברית פוצצו את העיר והמבנים. בין לילה המקום הפך לאי חורבות ותחת ההריסות נקברו קרוב ל-300 איש. הלמוט צילק שהיה רק בן 11 כאשר הנאצים עלו לשלטון הפך לשר החינוך של אוסטריה שלאחר המלחמה. הוא לראשונה הכריז על חינוך כערך לאומי וצידד בערך של כבוד האדם וחירותו. כאן במקום הזה הוא יזם הקמת אתר הנצחה לקורבנות הפשיזם והמלחמה. לא מדובר רק על יהודים, אך האירוע שבו היהודים מנקים את הרחוב על ארבע באביב 1938 הוא סימן לתחילתו של האסון הלאומי האוסטרי לפי צילק. אגב, התנקשו בחייו בשנת 1993. הוא פתח מעטפת תופת ואיבד כמה אצבעות ביד שמאל. לאחר ההתנקשות יזם הקמת אנדרטה לקורבנות השואה בעיר. באמצעות מה ניקו היהודים את המדרכות בוינה לאחר האנשלוס?

הגענו למדרחוב קרטנר מלא בחנויות. אגב, אומרים שכאן המחירים סבירים יותר מרחוב הקניות השני של וינה גראבן. כך, או אחרת, מסחר היה פה מאז ומתמיד והציורים היפים של המלון שפונים לרחוב מעידים על כך. היה זה רחוב מרכזי שהוביל מן העיר לחבל יפה ועשיר בדרום היבשת. על שם הארץ הזו נקראה הרחוב קרטנר. תוכלו לגלות את שם המדינה לפי קוד החיוג הבינלאומי שלה. הוא מורכב משלושה מספרים. המספר הראשון הוא חודש קבורתו של אוטו פון הבסבורג פחות מספר שנות מעצר בית של דוכסית הדמים. המספר השני הוא מספר חודשי שהותו של מארק טווין בוינה והמספר השלישי הוא המספר השני פחות המספר הראשון. מה שם המדינה?

הגענו ללב העיר. לפחות ככה מקובל מהמאה ה-12. פה צריך לספור את המדרגות שעולות על המגדל. סתם :) אין צורך. אבל, תתרכזו ותתחילו לקרוא בעיון רב את העובדות הבאות:

1. את או אתה לא יכול או לא יכולה לראות את אוזניך ללא מראה.

1. את או אתה לא יכול או לא יכולה לספור את שערותייך

1. אי אפשר לנשום דרך האף, כאשר הלשון בחוץ.

1. עכשיו ניסית לעשות מה שכתוב בסעיף הקודם.

1. כאשר ניניסת לנשום דרך האף עם הלשון בחוץ היית דומה לכלב.

1. העלית חיוך על השפתיים כי זה משעשע.

1. פסחת על הסעיף 5.

1. כרגע בדקת אם יש פה סעיף 5.

1. כאשר חיוך על שפתייך אין אדם טוב ויפה ממך! יאללה תמונה ונמשיך!

עד עכשיו בסדר? 

לפנינו חנות הקפה המפורסמת של וינה. אפילו יותר מזה - תרבות הקפה של וינה. יוליוס מיינל פשוט הצליח לקלות את פולי הקפה כך, שלא תורגש מרירות. היה קשה מאוד להחדיר לתרבות התה של אירופה את טעם הקפה. היחידים שהצליחו ובגדול הם האיטלקים והאוסטרים. איטלקים עם ספל האספרסו שלהם והאוסטרים עם יוליוס מיינל. וכל זה קרה רק לפני כמאה וחמישים שנה. תגידו איך נקראת צורת הכנה של קפה כאשר את הז'זוה העשויה מנחושת ממלאים במים ומוסיפים קפה טחון דק ומחממים בחול ליד המדורה?

שעון של חברת הספנות שימש עוד לפני מאה שנה כמקור גאווה של החברה והרשים רבים. עד היום הוא אבן משיכה תיירותית בעיר. כל שעה הוקדשה לאישיות היסטורית הקשורה לתולדות וינה. יש שעה שהוקדשה למרכוס אורליוס מצביא, קיסר ופילוסוף רומי שמת ונקבר במחנה צבא וינדובונה - היא וינה. אגב, מרכוס היה חבר קרוב מאוד של יהודה הנשיא ואף רצה להפוך יהדות לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. הודות ליהודה הנשיא זה לא קרה. בואו נעשה משחק מספרים קצר. X ברומית זה עשר, V זה חצי מ-X, אות M זה X פעמים C. חפשו את שנת הקמת השעון במספרים הרומים והוסיפו את שעתו של מרקוס. איזה מספר תקבלו?

ברובע היהודי של וינה התגורר הרצל. כאן הוא כתב את ספרו המפורסם "מדינת היהודים" לוח ההנצחה מקודש לכך. לפי הרצל מוטב שהיהודים יעזבו את אירופה לארץ ישראל. זה יועיל הן לאירופאים והן ליהודים. את צחוק הגורל ראינו בתחנה הקודמת כאשר המפגעים הפלסטינים דרשו שהיהודים יחזרו לאירופה. את הרעיון של שחרור האירופאים מהיהודים הרצל הביע בפני קיסר גרמניה וילהלם השני בשנת 1898. היכן זה קרה?

זו הכנסיה הישנה של וינה. מכאן התחילה הנוצרות להשתרש בקרב השבטים הסלבים שהתגוררו אז בוינה. היה זה המאה השמינית. את הנוצרות הטיפו כמרים גרמנים מזלצבורג. הכנסיה נקראת כנסיית רופרט הקדוש מזלצבורג. מצד ימין לדלת הכניסה תמצאו צלב חרוט על אבן לבנה. איך הוא נקרא?

זהו בית הכנסת הגדול של וינה. יהודים הורשו לחזור לרובע היהודי בתחילת המאה ה-19. הם כבר לא היו כל כך מפחידים - הם היו רפורמים. בית הכנסת לא נקרא בית הכנסת אלא בית המקדש. אדולף (אהרון) ילינק שימש רב בית הכנסת. בנו אמיל היה איש עסקים אמיד ודירקטור בחברה גרמנית לייצור מכוניות. אשתו של אמיל הייתה מאלג'יר ממשפחה ספרדית. לזוג היתה בת שאמא קראה לה בשם חיבה בלדינו שפירושו רחמנות וחן. אכן בשורש המילה בלדינו אפשר לשמוע צלילים של mercy. אבא אמיל החליט לקרוא למפעל מכוניות בו היה חבר דירקטוריון בשם חיבתה של בתו. מה היא המכונית?

אגדה אורבנית מספרת: Ach, du Lieber Augustin (אה, אוגוסטין היקר) הוא שיר אוסטרי עממי. זוכרים את העמוד של השילוש הקדוש? מאמינים שהשיר נולד בוינה במהלך המגפה של 1678-1679. מייחסים את השיר לאגוסטין - זמר שובב ושתיין. מספרים כי פעם מאוחר בלילה אגוסטין יצא את הטברנה שאנו נמצאים בה כעת, ובגלל שהיה שיכור מאוד נפל לבור שבו הושלכו גופותיהם של המתים מהמגפה. שם הוא נרדם ובבוקר לכשהתעורר ויצא מהבור, הפחיד אנשים עד מוות כי חשבו שהוא זומבי. הוא היה צריך להוכיח את חיותו. בשביל זה הוא נדרש לשיר את שיריו המפורסמים. חבריו שמחו והחלו לצעוק: הו, אוגוסטין היקר שלי. אגב, לפי הרשומות בספרי העירייה, מוזכר אוגוסטין פלוני, שמת ב-11 במרץ 1685 מהרעלת אלכוהול בגיל 35.