מושב כרם מהר"ל נקרא כך בשל מיקומו על מורדות הכרמל (כרם - וינוגרדניק), ואחרי שמו של הרב המפורסם רבי יהודה לוי בן בצלאל, שנקרא "מורנה הגדול", הרב לויא או מקוצר: מהר"ל. המושב הוקם ב -1949 על ידי קבוצת יוצאי הרפובליקה הצ'כית. בין יוצרי המושב, היו לא מעט אנשים ששרדו את השואה והגיעו מארגון יהודי צ'כיה, שלקח חלק פעיל במלחמה למען עצמאותה של ישראל. קבוצת רפטריאטים מצ'כיה, מבוקשת להקים יישוב משותף בישראל ונציגיו, שמעון מינה, הגיע לישראל מראש במטרה לארגן הסדר. המושב התרחש באדמות הכפר הערבי איג'ים, שתושביו עזבו אותו במהלך המלחמה למען עצמאותה של ישראל. בשנים הראשונות לקיומה סבל המושב מחסור של אדמה חקלאית פורייה, וסבל אבדות כבדות. התושבים עזבו את המקומות הללו, וניסיונות שונים להגדיל את האדמות הפוריות של היישוב לא הוכתרו בהצלחה. חוות מקורה השכנה, בעלת אדמות פורייה, נפלה לידיים פרטיות. בחיפוש אחר גידולים חלופיים, שעיבודם יכול להביא רווח למושב, החליטו תושבי כרם מכר"ל לקצץ את מטע הזיתים שגרם להפסדים. אירוע זה עורר סערה ציבורית גדולה ב -1967. אחד העיתונאים המפורסמים שתיאר את האירועים הללו ולקח עמדה מסוימת היה עמוס קינן. בשנות החמישים החליט ד"ר אליעזר יורמן, שהוביל את בית היתומים לילדים של ניצולי שואה לשווייץ לפני החזרה, להקים בית ליתומים הסובלים מפיגור שכלי במושב. מוסד זה קיבל את השם "תל שחר" (גבעה) ונתמך כולו מחיסכונותיו האישיות של הרופא. לאחר מותו, 12 שנים לאחר מכן, נסגר בית היתומים, והילדים הועברו למוסדות דומים אחרים בצפון הארץ. רק במחצית השנייה של שנות ה -70 עבר המושב שינויים והתחדשות כלכלית. ביטול המונופול על רכישה מאורגנת של מוצרי המושב, העניק לכל חקלאי הזדמנות למכור את היבול שלהם באופן עצמאי. בנוסף, במסגרת קמפיין ממלכתי להרחבת אדמות המושבים, קיבלה כרם מהר"ל מגרשים נוספים. היום במושב יש מפעל מוצלח "שדות ישראל", יקב וטחנת שמן. Translated with Google Translate