נתיב קטן שאין לו אפילו שם, אבל רק מספר קדסטרלי. הנה אחת הכניסות לחלק המכוסה של שוק הפשפשים, הנה מהומה של גרפיטי וכמה מקומות קטנים מאוד שקט שבו בני נוער מקומיים להסתובב. מסעדות הן בכלל לא הפמליה. כל דבר בלתי אפשרי הוא פשוט ודמוקרטי. נראה כי הרהיטים נעשים על ידי בעלי מלאכה מקומיים, אשר נמצאים כל כך הרבה, וקשה לקרוא לזה פנים. עם זאת, הידידותיות ופשטות של מקומות אלה ואת האנשים בהם שוחד עם המיידיות שלו מזמין אותך פשוט לשבת. אתה לא יכול למצוא ערך שתייה ואכילה כאן, אבל להירגע באווירה. Translated with Google Translate
יפו, בערב, ברחובות שוק הפשפשים, הופכת לעיר אחרת לגמרי. רעש הצהריים, השמש הלוהטת, המסחר והגרוטאות נעלמות, ומסעדות, בוטיקים, ברים מופיעים במעבדה ופניהם של בני אדם מתבלטים, חיוכיהם, המוסיקה נשמעת וריחות היין מופיעים באוויר. Translated with Google Translate
