כלב שכב בחצר הזאת. היא נצצה בקרני שמש הסתיו. צרפתייה זקנה ונאה מאוד מכרה מוצרי קשמיר ומוצרי משי בחנות שקראה לעצמה גלריה. היא אמרה שהיא מוכרת את כל החנות במחיר מציאה. אני לא יודע אם זה היה ככה תמיד, אולי רק ביום נעים, אבל זה היה כמו החנות הזאת, קשמיר, הזקנה והחנות יישארו ככה לנצח. וזה נעשה חם. אולי אפילו הכלב הרגיש את זה ולא רצה ללכת לשום מקום. אנשים הסתובבו סביבה, היא לא זזה. הכול היה שקט, מתוק, רגוע. אבל, מטרתנו היתה להגיע למוזיאון פיקאסו. Translated with Google Translate
זה היה יום בהיר. הלכנו דרך הכיכרות והפארקים של האחוזות הישנות, ביקרנו במוזיאון פיקאסו, בגלריות האמנות, אכלנו ארוחת צהריים בפלאס דה ווז', ביקרנו בפלאס דה לה בסטיליה והשלמנו את הטיול על ידי הטיילת הנסיכה והנהר של נהר הסיין, שם ברבורים חיים ושלטון שלטונו. Translated with Google Translate
