נדבן בריטי מפורסם ממוצא יהודי סר מוזס מונטיפיורי קנה אדמה זו בשנת 1855. לאחר עשרות שנים, רק בשנים 1892–1894, חלקה זו הופכת לרובע העירוני הרשמי של ירושלים בשם ימין משה. שם השכונה מנציח את שמו של הרואה שלה - משה ולקוח מספרו של ישעיהו (ישעיהו 63: 11–12). כמו שמשה הוציא את עמו מהעבדות במצרים, משה מונטיפיורי הוציא את עמו מהעוני והתנאים האנטי סניטריים של ירושלים העתיקה. עם זאת, הבתים הראשונים נבנו כבר בשנת 1860 וכללו 28 דירות של חדר וחצי. משאבת הפלדה אספקת המים למאגר מרכזי נקנתה מאנגליה, ובמתחם הוקמו גם תנור משותף ומקווה. רק מעטים החליטו לעבור לשם בשל מיקומו שיצר פחד להימצא מחוץ לחומות העיר, בשטח הפתוח שעלול להפוך לטרף קל עבור השודדים. לפיכך, החשש הוביל את המתיישבים הראשונים להוסיף לחומת סביב הבתים ולבנות לשער בין החומות כדי להרגיש בטוחים יותר. גל המתיישבים השני הגיע לכאן בשנת 1866, כאשר העיר העתיקה בירושלים הייתה מוכת ממגפת כולרה. למרות הביקוש המוגבר לדירות במשכנות שאננים באותה השנה, המתיישבים עדיין סירבו להישאר בלילה מחוץ לחומות העיר, ורק המחלה שהתפשטה במהרה גרמה להם לנטוש את העיר העתיקה. כיום ימין משה הוא שכונה עם אווירה ייחודית. אחד האזורים היוקרתיים והיפים ביותר בעיר שעשוי לספר את תולדותיו במטריושקה כשאתה מגלה דבר אחר דבר ומבין את תהליך קבלת החדש, השונה והלא שכיח.
ירושלים כתעלומה – נופה היוצא דופן של העיר. סיור מיוחד זה מיועד לסטודנטים בקורס פיתוח עצמי. מסלול זה משתמש בעיר כמושג לתפיסות שונות, מתרגם את התפיסות לרגשות, מפנים, ומראה התנהגויות שונות ברקע של העיר כמחולקת בין מרחב עורבני למרחב של טבע, היוצר איזון בין מגוון חברתי ונוף אדריכלי. מסלול זה הוא רק חוויה המשמשת בסיס לדיון של סטודנטים בקורס פיתוח עצמי.