הגלריה של ויקטור עמנואל השני במילאנו היא אולי היצירה האדריכלית שלא פחות מזוהה מקתדרלת דואומו עצמה. הגלריה נבנה תעל פי תוכניתו של האדריכל ג'וזפה מנגוני, שמת באופן טרגי לאחר שנפל מהפיגום כמה ימים לפני חנוכת המבנה. לעיתים קרובות אנו מתרשמים מיופיו של המבנה, מהיקפו, מכוונת האדריכל וכמעט תמיד גורל האדם נסתר מאיתנו. השמועות אומרות שמנגוני התאבד מכיוון שלא יכול היה לשאת את הלחץ, מחשש שהעבודה לא תושלם במועד וכי הוא יצטרך לשלם קנסות כבדים וכאילו המלך עמנואל עצמו לא אהב את הבניין הזה. אך למעשה, המלך פשוט היה חולה והמשקיעים לא הפריעו לאדריכל כיוון שהוא כבר היה מפורסם וזכה בתחרות על הקמת המבנה, מתוך 176 מועמדים. הוא ידע אסונות הרבה יותר קשים לאורך חייו - מות אחיו בן השמונה-עשרה ושנה לאחר מכן, מות אביו. סביר להניח שזו הייתה רק תאונה, והטרגדיה היא שהאדריכל לא ראה את טכס החנוכה המפואר של יצירת מוחו, שנועדה להראות את אחדות ארבע היבשות, להציג את סגולות החקלאות, המדע, התעשייה והאמנות ולהיות, כמו שאמר מנגוני עצמו: "משהו לא נחות מיצירותיהם של מיכלאנג'לו ורפאל." מנגוני מעולם לא ידע שאחד המעברים המקורים הראשונים בעולם, שמחבר בין כיכר הדואומו והכיכר מול תיאטרון לה סקאלה, יהפוך לסמל של מילאנו - בדיוק כמו שהאדריכל רצה בכך.
מסלול זה מתאים למי שמגיע למילאנו ליום אחד או לאלו השוהים בעיר. נבקר בכיכר הדואומו, נכיר את הארכיטקטורה של העיר ונרגיש את רוחה, שנולדה במהלך הקמתה של איטליה העצמאית. נטייל ברחובות השקטים של האזור בוהמי בררה ונצלול לחיים טוססים באזור קסטלו. סיפורים, ברים, מסעדות, חנויות ואוורית נוחות ילוו אותנו בכל צעד. Translated with Google Translate
