מזרקה אלגנטית זו היא אחת משבעים וארבע מזרקות עירוניות והיא מוקדשת להיסטוריה של האהבה והנאמנות של פדריקו קונפלוניירי וטרזה קאסאטי. הוא היה תעשיין עשיר ופטריוט נלהב של איטליה. היא הייתה אשת אצולה איטלקית מפורסמת מבני משפחת קאסאטי. כאשר האוסטרים ריסקו את ההתקוממות שנתמכה על ידי קונפאלוניירי בנאפולי ובפיימונטה, הוא נעצר ונידון למוות. מאוחר יותר הוחלף עונש המוות במאסר עולם. לא המעמד, לא הקשרים, וגם לא ההתחננויות של תרזה לא הועילו להציל את בעלה. בגלל החלטתו הנחרצת שלא למסור מידע המקשר את מלך קרל אלברט להתקוממות (זוכרים את המלך במרפסת?), התייחסו לקונפאלוניירי באכזריות יתרה. רק לאחר החלפת הכס באוסטריה, פדריקו הצליח להשתחרר ולמצוא מקלט באמריקה. בשנת 1840 הותר לו לחזור למילאנו לבקר את אביו החולה קשה, אך אשתו תרזה כבר הלחה לעולמה. קונפאלוניירי עצמו נפטר תשע שנים לאחר מכן, ולא זכה לראות את גריבלדי ואת חירותה של איטליה. בשנת 1955, באיטליה, עלה על המסכים סרט בשם קונטה אקווילה שהציג את הסיפור. יש שתי דמויות נשיות על המזרקה - אחת סמל לנדיבות, השנייה - סמל נאמנות. בסמוך למזרקה נמצאת אחוזה ישנה - האחוזה המשפחתית של קונפאלוניירי וקאסאטי.