האם אתה יודע שחלקים מודרניים של וייטנאם, לאוס וקמבודיה היו הפרובינציות הצרפתיות ששמות הינדוסין? ארצות אלה מרדו לעצמאותן בין השנים 1946 - 1954. כמה שנים לפני כן הם נכבשו על ידי התפשטות יפנית צבאית במהלך מלחמת העולם השנייה. הגנרל הצרפתי אמיל למונייה נפל בשווי של היפנים ונהרג לאחר טבח שטבחו יפנים בחיל המצב במצודת לונג סון ב- 12 במרץ 1945. הוא היה בן 51 במותו. ניתן בטעות לזהות את אנדרטת הדמות הרוכבת במקום זה כמנציחה את הגנרל הצרפתי. אמנם אנדרטה זו מוקדשת לג'ואן ד'ארק. קצת יותר במעלה רחוב הפירמידה נמצאת כנסיית סנט רוך, שנבנתה על גבעה שכבר לא קיימת. בימי ג'ואן נצבו תותחים על הגבעה הזו, וירו לעבר השער המערבי של העיר. כאן הסתיימה פעם העיר. מאחורי חומות היה מגרש ריק. על גדות הסיין נשטף חימר ויוצרו ממנו רעפים. רעפי גגות נשמעים טוילי בצרפתית - מילה זו נתנה את השם לגנים. אנחנו נכנסים לגני הטוילרי. הרחוב שהופך למנהרה מתחת לגני טווילרי נקרא על שם הגנרל. זה אולי נראה מוזר שרחובות הוקדשו לגנרלים, מונומנטים הוקמו להם. עם זאת, להיסטוריה הצבאית של צרפת יש חשיבות רבה לצרפתים. זה חלק מהתהילה הצרפתית. זה מזכיר את המעצמות ששלטו בעולם.
התצלום מציג אנדרטה לז'אן ד'ארק. Photo By Jastrow - Self-photographed, Public Domain
זהו אחד המסלולים הקצרים והיפים משדרת האופרה למוזיאון ד'אורסי. תוך שעה וחצי בלבד העיר תספר את ההיסטוריה והתרבות שלה של מחצית השנייה של המאה התשע עשרה - תחילת המאה העשרים. אנו נכיר את גורלו של נפוליאון השלישי - האחיין של נפוליאון בונפרטה המפורסם, שיצר את דמותה של בירת צרפת המודרנית. נכיר את ההיסטוריה של גני הטווילרי ואת אירועי ההיסטוריה של פריז מימי ז'אן ד'ארק ועד להקמת תחנת רכבת הדרומית, בה שוכן כיום מוזיאון אורסיי. תיהנו מנופי נהר הסיין מהגשר להולכי רגל הקרואי על שמו של נשיא סנגל ומארוחה טעימה בסוף הסיור במוזיאון במסעדתו על המרפסת העליונה.