מערב שומרון פדואל, ברקן, נחל קנה

מערב שומרון לאוהבי לכת עם יאיר אלמקייס נסייר ב“דיר קלעה“ ובדיר סמען המנזרים המפוארים של התקופה הביזאנטית ולאחר מיכן בחירבת כורכוש ובגתות ברקן ולבסוף נעפיל אל עבר חירבת שחאדה במרומי נחל קנה על מנת להבין איך יהודים, שומרונים ונוצרים חיו כאן לאורך הדורות.

בדרך לפדואל נתוני רקע על מערב שומרון: גיר קשה וטרה רוסה זהו מסלע של ההרים בשומרון. זה מכתיב את הצמחייה של האזור. אין מעינות באופן רציף. קשה להתיישבות. 400-500 מילימטר גשם בשנה, למרות זאת יש לא מעט ישובים. זה אזור הדום שומרון. לשומרון אין שפלה, אין רמה. הוא יורד חד וחלק לכוון מערב. הרצועה הצרה נמצאת למרגלות השומרון. צור נתן וצור יגאל זה הרכס הארוך של השומרון. שומרון הוא אזור גידול של עצי זית. 90% מהעצים הם לא יותר מ-100 שנה. אין זה הנוף החקלאי בימי קדם. גידלו כאן לא רק זיתים ואפילו לא בעיקר הזיתים. במיוחד לא בהר הגבוהה. החקלאות הייתה מבוססת על יין. גפנים. בתקופה המוסלמית גידלו ענבים למאכל ולצורך צימוקים אבל לא לצורך יין.

בפסגת הישוב מגדל מים וגן יפה. ישוב קהילתי הוא ישוב שבו אוכלוסייה דואגת הפרנסה לכל אחד לחוד ולחינוך משותף. זה עקרון של ישוב קהילתי. קהילה הוא הלב הפועם של הישוב. סקירה קצרה על תולדות ההתיישבות באזור: ישובים שמתבססים על תכנית אלון. לאחר מזה רעיון של ג’וד אמונים. להתיישב בלב השטח הפלסטיני. לאחר פינוי ימית תנופה של בניה בשומרון. ברוכין הוקם ב-2000.

מקום מוצל יפה מסודר לישיבה – פתיחת הסיור. חנוכה – יום תתקצר. מדרש לגבי האדם הראשון - פחד מאבדון כתוצאה מהחט הקדמון. מלפנינו הרי גופנה. מגדלים באופק הם מודיעין. מאחר והוזכרה חנוכה – מקום לדבר על המרד נגד יוונים. מרד מתפרץ במישור החוף. המורדים בורחים להרי גופנה מהיוונים. דרומית מאתנו בית אריה – זה מצוקים, הנוף הקשה מאופיין בכך שהוא קשה מאוד למעבר. זה האזור שאליו בורחים המכבים. ממש ממול התחברות של 3 יובלים שמתנקזים לנחל שילה. וודי זרקה וודי שריד. איזור זה הוא מעין הגבול הדרומי של השומרון והגבול הצפוני הוא נחל קנה. האיזור הזה הוא נושא היום. מלפנינו חרבת שרידה. נחל שילה מבצע כאן פרסה זה אומר שהוא נחל קדמון. שילה נשפך לירקון. פיתול אדיר כאן הוא כתוצאה מכך שהתקוממות ההר היא אחרי היווצרות הנחל. תופעה נקראת מאנדר. המצוק הוא מקום של צרידה המקראית. בן נבט היה נציב שבטי יוסף. הוא מבצע מרד ובעקבות כך בורח למצרים. המרד היה משיקולים כלכליים. הוא פרץ בגלל עוד מיסים של מלך שלמה. בן נבט התמרד. מיסים היו צריכים לבניית ארמון לבת פרה. בן נבט לא מנהיג את המרד. הוא מגיע משבט אפרים. למטה למרגלות יש חורבה חרבת בינט בר.

משסיימנו עם התצפית לדרום, הבא נפנה מבט מערבה. תצפית בית אריה וישוב אפריים. נמצאים על גובה 340 מטר מעל פני הים. ממולנו דיר בלוט מנזר האלון. המנזרים מסביב. ראש העין - בית של מירי רגב ושל בני הנץ. ישוב לשם ובו שכונה בבעלות פרטית של אוליגרך רוסי. 700 יחידות דיור נמכרו בבת אחת. ישוב זה היה דתי והפכו אותו לישוב קהילתי מעורב. מאחוריו כפר ריפאת ורכס חומש הצפוני. למרגלות התצפית כביש 6. עובר על הקו של הקו הירוק. זה גם המפגש בין ההר ולמשור החוף. ראש העין כי משם נובע ירקון 14 קילומטר קו אווירי 28 קילומטרים של פיתולים. זה שטחים של ביצות וזה גורם לדרך לעבור למעלה מזה - מעבר אפק. מבצר אנטיפטרוס. זה שליטה על הדרך וזה המעבר ההכרחי בין צפון לדרום. קרב אבן העזר - קרב אפק. קרב בין ישראלים ופלישתים. אבן העזר חורבה עם שרידי כתב קדום. הקרב היה בקיץ או אביב ויתכן שהיה כאן. גם במלחמת העולם הראשונה קו האוז׳ות. קרב אבן העזר הוא קרב משנה מצב. זה מעבר מתקופת השופטים לתקופת המלוכה. ממליכים את שאול. בכך תוחמים גבולות של מערב השומרון. מערב – ביצות הירקון – מקום בלתי עביר. דרום – הרי גופנה - קשים. צפון – נחל קנה. זה האזור. לקריאה נוספת על עזבת צרטה:

כאן רואים היטב את הירידה לאזור מישור החוף. מתחתינו המעבר של אנטיפטריס. ממול מנזר המערה, מנזרים רבים מסביב. למה כל כך הרבה מנזרים וכל כך צפוף? וזה לא בניה של מי שמתחשק לו, הבניה מאוד מפוארת ומבוססת. אז מהפשר הדבר? נדע בהמשך. לפני המנזר הייתה כאן מצודה רומית ששמרה על הדרך מאנטיפטרוס לשכם. מכאן התפצלה דרך גם דרומה לכוון ירושלים לאורך נחל שילה. לקריאה נוספת: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%94

למנזר יש 2 קומות. עליונה נועדה למגורים סביב חצר מרכזית. חלונות נאטמו. כנראה בגלל מגננה הופך למוצב. בסוף המקום ננטש. תהליך התגוננות ונטישה. קומה תחתונה מלאכה וחדר האוכל. קיר מבצר. הבעיה שאזור זה לא יודע מקורות מים. לכן יש כאן את החציבה שממנה לוקחים את האבנים לבניה והחציבה הופכת למקום אגירת מים. הכניסה הראשית מדרום. לראשונה זוהה בסוף מאה 19.

ויקטור גרן מתאר את דיר קלע וכמנזר שדומה מאוד למנזר בראש הר גריזים. יזהר הירשפלד מגלה קשר בין המנזר הזה ומנזר בהר גריזים ומנזר סנטה קטרינה על הר סיני. למעשה נמצאה כאן הקדשה על בינין המנזר ומוזכר יוסטיניאנוס. הבנייה הייתה בשנת 18 לשלטונו - שיא התקופה של תקופת יוסטיניאנוס. הוא היה קיסר חזק ועשיר. בנה בירושלים את כניסת הניאה. למה בנה דברים כל כך מרשימים פה? כאן ישבו שומרונים. בתקופה הביזנטית הם לגמרי מנותקים מהיהדות של אותם הימים. בכניסתה של נוצרות לשטחים אלו השומרונים סובלים אף יותר מיהודים. הגזרות הכלכליות היו אלו ששברו את גבם של השומרונים. הם בעלי אדמות בשומרון ונוצרים לוקחים מהם את האדמות. זנון ויוסטיניאנוס גורמים לכך ששומרונים מתמרדים 4 פעמים. מרידות הללו הוכשלו למרות שהיו די משמעותיים. שומרונים היו בין מיליון למיליון וחצי במספר. הם גרמו בעיות לביזנטיון. הקיסרים הביזנטיים החלו בתהליך של השמדה משמעותית של השומרונים. השומרונים אף איבדו את זהותם. יצחק בן צבי הוא המחיה של השומרונים. אך באותה תקופה שומרונים כמעט נמחקו. לרוב מי שהתנצר מאוחר יותר קיבל אסלאם. אז למה שומרונים כמעט נקדחו ויהודים שמאוד דומים לא נקדחו? יהדות התפתחה לעצמאות ללא תלות בבית המקדש, שומרונים לא כך. הם היו תלויים בהר גריזים. יזהר הירשפלד אמר ריבוי וצפיפות המנזרים אלו הם כמעין היאחזויות הנחל בלב ליבה של האוכלוסייה והשטח השומרוני. נזיר הוא לא תלוי במשפחה. אין לו רכוש. קל לשלוח אותו למשימות. נזירים הם כמו החילים של יוסטיניאנוס. אין אנו יודעים האם היו לוחמים אבל ללא ספק היו חקלאים - מתיישבים. השיתוף שלהם היכולת לפתח דברים ולהיאחז בשטח. המנזר בהר גריזים הוא דומה מאוד ולכן ניתן להסיק כי מנזרים אלו הם הכלי של יוסטיניאנוס לדכה את השומרונים ולשמור על הדרכים.

החורבה דומה מאוד לדיר קלע. בריכות המים ומשטח הקשות הינו גדול ומשמעותי. גורן ענקית מחוץ לגבולות המנזר. יש גם שעון שמש בגורן, וזה כנראה אומר שמדובר על גורן תעשייתית שמשמש אנשי האזור ולכל אחד יש את השעה שלו. אבל בימי גשם זה משמש לאגירת מים. ממול גבעה מיערות כפר חרס - מקום קבורתו של יהושוע בן נון. בצפון להר געש בתמנת חרס. זה מה שנאמר במקורות. חרבת ערערה יש סלעי בזלת וזה מחזק את התענה.

גורן עם שעון שמש ותעלות לאגירת מים בימי חורף. הכול מעיד במנזר מפואר זה על כך שבתקופה הביזנטית היה האזור מוקד חקלאי ושלט על דרכים חשובות שעלו לשכם. ביזנטיים שלטו ביד רמה על השומרונים ודאגו לקבוע עובדות בשטח תוך יצירת חוסן כלכלי למוקדי התיישבות באמצאות מנזרים. חשיבות רבה הוקדשה למפעלי אגירת מים על מנת להתגבר על מחסור מעינות בסביבה.

גת תעשייתית. באים מניחים מחכים מיצרים וממשיכים. טו באב חג בציר הענבים. יין בנצרות חשוב מאוד. בדפי המקורות משנה במסכת מנחות. בית רימה ובית ליבנה היה היום. טול כרם וקרוטים כולם ממערב לשומרון, אבל זה סלעים איפה גפן? כרם חצוב זה מקום ושיטה לשתילת הגפנים. הפרח היפה שצומח בחודש דצמבר הוא כרכום חורפי. יחסית קל להתבלבל ולחשוב שזו סתוונית, אבל לסתוונית יש 6 אבקנים ולכרכום 3.

חרבת כרכוש הוא שם ערבי. אין אנו יודעים מה השם העברי הקדום של הישוב. על כל פנים הממצא הארכאולוגי מצביע על ישוב מבוסס כלכלית. הדרך שהובילה עליו עדיין נראית כסוללה מרשימה. לפעמים בשביל להביו מה גודל הישוב וחוסנו הכלכלי כדאי לבקר בבי קברות שלו וזה מה שנעשה. אגב, כאן הפרחים הם סתווניות. אך כיצד יודעים שהישוב הוא יהודי? הרי שהאזור הוא שומרוני ומאוחר יותר נכנסו לכאן נוצרים ביזנטים?

קבר מאוד מפואר. קבר מרכזי וקברי משנה. מעל הקבר גומחה מאוחרת. היא הרסה איתור שלהבת. בפנים קברי כוכים. סגנון קבורה בכוכים זה קבורה של בית שני. כאן גם כמו בבית פוריק, דיר אדר, כל הקברים בהחלט נענים להגדרה של קברים יהודים. אי אפשר לטעות כי אם היה מדובר על קברים של שומרונים, לשומרונים יש סממן מובהק בכל הקשור למנהגי קבורה וזה סימן הקרניים. כמו שחשוב מאוד לשומרונים המזבח של 4 קרניים כך מציירים ומבליטים אותו בכל הקשור לקבורה במיוחד בקבורה של גבירים עמידים. בנוסף, מה שמצביע על כך שמדובר על קבר יהודי – זה מעל הקבר ביהדות יש את ציון הנפש. זה הגומחה שרואים מעל האמנה השמאלית. בנוסף יש מקורות יהודיים על גבולות המעשר. שוק של פטרוס - אנטיפטרוס - מקום וגבולות המעשר. שומרון לא היה יהודי בתקופת בית שני. זה מקום חישוק בין יהודים לבין שומרונים ונעשה הדבר באמצעות חלוקת אדמות אחוזות לאנשי אצולה. מכך גם אחד השמות של המקום הוא הר המלך. זה אזכורים מחז״ל.

הר המלך הכוונה למלך הורדות או אפילו מוקדם יותר לאלכסנדר ינאי. בימיו החלו להיכנס לכאן אחוזות עשירים. יהודה ניסתה להשתלט על האזור באמצעות השליחים שלה – שלחים בכסף – חלוקת אדמות. הקבורה מאוד יפה, חציבה בסלע מאוד מדויק. יש בכל הקברים מימין לכניסה גומחה יפה חצי עגולה בשביל אבן הגולה.

שדה קטן יחסית המחסה שכבה של סלע הקלציט. אבן זו בדרך כלל שקופה עד אטומה ומראה לעיתים קרינה פלואורסצנטית. אחת הסיבות לבוהק המושך מבט של אבן זו היא יכולתה לייצר שבירה כפולה של אור העובר דרכה. זה גורם לכך שאם מסתכלים דרך פיסת קלציט שקופה העצמים נראים כאילו כל חלקיהם מוכפלים. תופעת השבירה הכפולה מאפשרת להשתמש בגביש זה כמקטב.

מקווה טהרה. אחד המאפיינים לזיהוי מקוואות הוא מדרגות. כי צריכים להשתמש בה כל יום להבדיל מבור מים שהמפלס שלו עולה ויורד ואין צורך במדרגות באופן יומיומי. בימי בית שני מקוות היו מתמלאים מים ומים לא תמיד זרמו. הייתה גם אמירה ירדת נקי יצאת טהור. מיקום של המקווה הוא דרומית לנחל קנה. יכול להיות מדובר על שומרונים. כי אין הבדל בין מקווה שומרוני לבין יהודי באותם הימים. התפישה היהודית שאומרת שמים צריכים לזרום ולהיות נקים כל הזמן התפתחה מאוחר יותר. אצל השומרונים לא התפתחה. אבל בתקופת בית שני לא היה הבדל. ארץ הכותים לא יודעים להבדיל בין שומרונים ליהודים, הגנאי והנידוי מגיעים לשומרונים "הכותים" מאוחר יותר.

תצפית מהתל. מתחתנו נחל קנה. מעליו עין מתן, נחל מתפתל כמו נחל שילה. שני הנחלים הללו הם המקורות של ירקון וכבר אמרנו שירקון מהווה מכשול בלי עביר במישור החוף. נחל קנה מלא במים כל ימות השנה מאחר ויונק ממעיינות על גדותיו. זאת שמורת טבע מוכרזת עוד מימי המנדט הבריטי. הגדה הדרומית של נחל קנה היא שייכת לשבת אפרים וצפונה מנשה. לא ברור מה מקור ההתיישבות בחורבה. יש כאן מערת קבורה בתחתית התל. בסקר של צביקה צור מוזכרת בו גלוסקמה. היא מתקן קבורה יהודי לגמרי מתקופת בית שני. יש גם שכבת חורבן במאה 2 לספירה. החורבן הגדול הוא מרד בר כוכבא. נחל קנה מחלק בין מנשה ואפרים. הוא שייך לאפרים. עד היום בכפרים ערבים מקובל לשייך את הנחל גם לדרום. בימי בית שיני זה גבול בין יישובי הר המלך לבין השומרונים. הנושא נשמר עד מרד בר כוכבא. כלומר, לעת לעת ממרד המכבים הגבול הצפוני בשומרון נע צפונה מנחל שילה עד נחל קנה. אבל לאחר המרד הישוב היהודי מצטמצם לנחל שילה כגבול צפוני. חז"ל מספרים שבר כוכבא ישב בביתר. יום אחד מגיע כותי. כלומר שומרוני. בביתר בן דודו של בר כוכבא היה מתפלל וצם. הכותי לחש לו משהו לאזן. בר כוכבא שואל מה אמר? הוא לא גילה ובר כוכבא הרג אותו. באותו לילה נחש עקץ את בר כוכבא והוא מת. כלומר, חז"ל מפעילים את האשמה על שומרונים. יהודים נסוגים ומאשימים את השומרונים. צריך לציין שבמרד הגדול שומרונים שיתפו פעולה עם יהודים. במרד בר כוכבא היא בצד הרומי. לאחר חורבן יהודים הצטמצמו בשומרון ושומרונים תפשו את השטח. ביזנטים טבחו בהם ולאורך הדורות האוכלוסייה הלכה והצטמצמה ממיליון עד מאוד בתחילת מאה ה-20.

זהו מערב השומרון: 1. מחסור במים. 2. גידולי גפנים בחקלאות היסטורית. 3. חדירה של יהודים החל ממרד המכבים. 4. הזזת הגבול משילה לקנה. 5. חורבן אחרי מרד בר כוכבא. 6. דיכוי השומרונים ע"י הביזנטים.