Places to visit

מסלול היסטורי של קייב


Description:

לאורך המסלול נכיר את האוניברסיטה ההיסטורית של העיר, שרידי השער של העיר העתיקה, בניינים של סוף מאה 19 ותחילת המאה ה-20, הסיפור היהודה של קייב, מנזרים וכנסיות של תקופת הרוסיה של קייב ונסיים בתחילת הרחוב על שם אנדריי - המונמרטר של קייב

Languages: HE
Author & Co-authors
Evgeny Praisman (author)
Здравствуйте! Меня зовут Женя, я путешественник и гид. Здесь я публикую свои путешествия и путеводители по городам и странам. Вы можете воспользоваться ими, как готовыми путеводителями, так и ресурсом для создания собственных маршрутов. Некоторые находятся в свободном доступе, некоторые открываются по промо коду. Чтобы получить промо код напишите мне сообщение на телефон +972 537907561 или на epraisman@gmail.com и я с радостью вам помогу! Иначе, зачем я всё это делаю?
Distance
4.29 km
Duration
5h 0 m
Likes
13
Places with media
27
Uploaded by Evgeny Praisman

מולנו הקיר האדום של האוניברסיטה הלאומית של קייב וגם פסל ענק של המשורר הלאומי. היווסדותה של האוניברסיטה הלאומית של קייב קשורה קשר הדוק עם תקופת השלטון הצארי בקייב בפרט ובאוקרינה בכלל. במשך מאות שנים קייב הייתה עיר בלתי נפרדת מהאימפריה הרוסית. האיחוד בין העמים נעשה מרצונם ועל פני האיום הפולני. הצר הרוסי ניקולאי הראשון עשה רבות לחיזוק הגבול המערבי וביקר בקייב. על שמו נקראה שדרה בעיר, לאורכה ניטעו עצי הברוש הגבוהים ובמקום זה במרכז הגן העירוני אל מול האוניברסיטה ניצב פסלו. לאחר המהפכה הבולשביקים פסל הצאר הורד מהבסיס והוכנס לחצר המוזיאון הרוסי אשר בצדו השני של הכיכר. במקומו בשנת 1939 ניצב פסלו של המשורר הלאומי של אוקראינים – טראס שבצ'נקו. השנה להצבת הפסל נבחרה במלאו 125 שנים משנת היוולדו של המשורר. מלבד השירה, שבצ'נקו ידוע כצייר מוכשר והודות כישרונותיו דווקא בציור נער ממשפחת איכרים זכה ללימודים במימון אדוניו.

Uploaded by Evgeny Praisman

בניין האוניברסיטה נבנה ב-1837 והיה זה המבנה הראשון של המוסד הלימודי הגבוהה. ביסודותיו אף הניחו אבן פינה מיסודות הכנסייה העתיקה של העיר. בנוסף הונחו ביסודות הבניין שלוש מטבעות עשויות זהב כסף ופלטינה. הצבע האדום המיוחד שהפך לסימן היכר של הבניין לא תוכנן מלכתחילה. רק בשנת 1842 קירותיו ניצבו בצבע אדום וזאת בניגוד לרצונו המקורי של האדריכל. עד היום לא ברור מדוע נבחר הצבע הזה. תושבי העיר מספרים אגדות אין ספור בנוגע למראה האדום של הבניין. ביניהם סיפורי דם הסטודנטים אשר נשפך בדיכויי ההפגנות הרבות שהיו במקום בימי האימפריה הצארית. כך או אחרת, בניין האוניברסיטה והשכונה הסטודנטיאלית אשר התפתחו סביבו העניקו אווירה מיוחדת לחלק הזה של העיר ואף נולד כינוי המקום "השכונה הלטינית" בדומה לשם השכונה הסטודנטיאלית של פריס סביב אוניברסיטת סורבון.

Uploaded by Evgeny Praisman

מסעדת פאנאס הינה מסעדה מסורתית אשר מראה את אורך החיים המקורי בכפרים אוקראיניים. התרבות העירונית הינה תרבות נדירה לפלח ארץ זה. ערים נבנו ע"י רוסים או פולנים והאוכלוסייה האוקראינית המקורית התגוררה לרוב בכפרים. עם פיתוחה של האזורים הדרומיים ע"י הרוסים נוצר צורך בסלילת כבישים, יישוב המושבות והתחוללה המהפכה התעשייתית באוקראינה, בעקבותיה זרמו התושבים לערים וחיזקו את הפיתוח העירוני. אך אורך החיים, התרבות החומרית והמאכלים המשיכן להיות עממיים ומסעדה נחמדה זו יכלה בהחלט להמחיש את המקוריות העממית האמתית.

Uploaded by Evgeny Praisman

בניין המוזיאון לאומנות רוסית בקייב נמצא בארמון משפחת טרצ'נקו אשר זכו למעמד האצולה בזמן המלחמה של רוסים נגד טורקים בחצי האי קרים. אב המשפחה ארטיום טרצ'נקו סיפק תבואה ועץ לבניית אניות לצי הרוסי. נינו אף זכה לכהן כשר בממשלת המעבר הרוסית בזמן המהפכה בשנת 1917. על סמל משפחת האצולה כתובת: שואפים לתועלת הציבור". לאחר המהפכה הבולשביקית המשפחה עזבה את הארמון ובשנת 1922 השלטונות הסובייטים החליטו לקיים בנכס מוזיאון לאומנות רוסית אשר אוספו התבסס על האוסף הפרטי של משפחת טרצ'נקו. בשנת 1934 המוזיאון קיבל את המעמד הרשמי ומתקיים עד עצם היום הזה.

Uploaded by Evgeny Praisman

אנו נמצאים על הצטלבות של שדרת שבצ'נקו ורחוב וולדימירסקאיה. השדרה שקיבלה את שמו של משורר הלאומי נבנתה בעת בניתה של האוניברסיטה והשם המקורי היה "השדרה של ביביקוב" – על שמו של מושל העיר בעת הפיתוח והבניה החדשה באמצע מאה -19. רחוב וולדימירסקאיה כמעט ולא היה קיים עד אמצע מאה ה-19 וקיבל את שמו על שמו של הצאר וולדימיר – המייסד של קייב במאה ה-10 לסה"נ. בפינה ניכרות הפנים החצי מעוגלות של בניין הפרלמנט האוקראיני הישן ולפניו הפסל של יושב ראש הפרלמנט הראשון – גרושבסקי. תקופת העצמאות הראשונה של אוקראינה נמשכה כמעט שנה בזמן המהפכה בשנת 1917. בשנת 1918 אוקראינים חתמו על הסכמי שביתת הנשק עם צבאות גרמניה ואוסטרו-הונגריה ויצאו ממלחמת העולם הראשונה. בנוסף ביקשו את חסותם של גרמנים ואוסטרו-הונגריים מפני המהפכה הבולשביקית. בחסות זו גרמנים ואוסטרו-הונגריים נכנסו לקייב ושאר חלקי אוקראינה המערבית. בשנים הבאות הפילוג הביא לאיחוד עם בולשביקים במזרח וכיבוש השטחים במערב והצהרה על אוקראינה כחלק בתוך ברית המועצות.

Uploaded by Evgeny Praisman

בניין האופרה של קייב שאנו רואים כיום נבנה ע"י האדריכל שריוטר לאחר שנשרף לחלוטין הבניין הישן בשנת 1896. הבניין החדש ידע הצגות גדולות ורבי תפארת ונחשב לאופרה השלישית בגודלה ובתפארתה של האימפריה הצארית לאחר האופרה של סנט פטרסבורג ומוסקבה. בחודש אוגוסט שנת 1911 ביקרו בקייב הצאר הרוסי האחרון נוקולאי השני ושר הרפורמות שלו סטוליפין. בהפסקה שבין מחצית הראשונה והשנייה של האופרה ניגש לסטולפין שעמד ליד התזמורת מתנקש בשם דמיטרי בוגרוב וירה בו מספר יריות אנושות. סטוליפין היה אחד השרים המוכשרים ובולטים באימפריה הרוסית אשר זכה לביקרת הן מימין והן משמאול על שינוים רבי עוצמה אשר הנחיל במדינה. דמיטרי בוגרוב היה ממוצא יהודי ממשפחה עמידה שהתגוררה בקייב.

Uploaded by Evgeny Praisman

יחד עם בניית בניין האופרה האדריכל שרויטר תכנן את המזרקה בחלקו הצפון מערבי של הכיכר. מאז המזרקה עברה הרבה תהפוכות עד שנהפכה למזרקת אורות וצלילי המוזיקה בחידושה האחרון לפני מספר שנים. בין יתר הצלילים ניתן לשמוע את ההמנון הלאומי של אוקראינה. הוא מלווה עם צבעי הדגל הלאומי אשר משתקף בזרמי המזרקה.

Uploaded by Evgeny Praisman

פסל המלחין האוקראיני הידוע ניקולאי ליסנקו הוצב במקום בשנת 1965 ע"י הסובייטים. ליסנקו נחשב למייסד המוסיקה הלאומית של אוקראינה אשר ינק את מקורותיה מהמוזיקה העממית. הוא נלד למשפחה עמידה התחנך ולמד במוסדות יידועי שם ברוסיה ובאירופה, היה נשואי פעמיים והשאיר מנישואים השניים 5 ילדים. ליסנקו נפטר בשנת 1912 ונקבר בקייב בבית קברות הישן.

Uploaded by Evgeny Praisman

המזרקה בכיכר אשר ליד שערי הזהב ההיסטריים של העיר הינה חלק ממערכת המזרקות אשר הוצבו ברחבי העיר במחצית השנייה של המאה ה-19. הייתה זו מערכת הספקת המים לתושבי העיר. המזרקות הינן יציקה מפלדה אשר נעשתה בבית חרושת של טרמין ומכאן שמן של המזרקות. האגדה מספרת שמסכת הדמות הגברית גדולה ואיומה ממנה זורמים מים נעשתה כדיוקן של אחד המנהלים הזועמים והנוראים של המשמרות. גם לאחר גילויי המעשה לא הצליח אותו מנהל משמרת האיום והנורא להחליף את הפרצוף וכך נשאר לתמיד.

Uploaded by Evgeny Praisman

שער הזהב הינו השער העתיק ששוחזר ומהווה פריט היסטורי משמעותי מתולדות קייב העתיקה כאשר הייתה בירת הממלכה הרוסית הקדומה. בשלהי האלף הראשון לסה"נ התפתחו נתיבי מסחר משמעותיים בין עמי הצפון (ויקינגים) לבין האימפריה הביזנטית. דרכי מסחר אלו עברו בנהרות ובמישורים בין הנהרות היכן שאפשר היה לסחוב ספינות קלות ולהשיטן בנהרות קטנים. מסלול כללי זה כלל את נהר דנייפר ושייט לאורך חופיו של הים השחור. לימים על אחד הגדות הפתחה תחנת מסחר מקומית אשר מעליה נבנתה עיר מבוצרת הינה קייב. לאחר קבלת הנצרות ע"י מלך מקומי וולדימיר, בנו ירוסלב ביצר את העיר על הגבע ואחד משעריה ניצבים מולנו, הינו שער הזהב. יש הסוברים כי השם :שער הזהב" מקביל לשם אחד משעריה של קונסטנטינופול הרחוקה (איסטנבול של ימינו) – בירת האימפריה הביזנטית.

Uploaded by Evgeny Praisman

מלבד שערי העיר הגדולים והמבוצרים, בעת שלטונו של ירוסלב החכם במאה ה-11 לספה"נ נבנו גם סוללות וחפירים אשר הגנו על העיר. רחוב בשם "ירוסלבוב וואל" הינו אחד הסוללות העתיקות. השם "וואל" – פירושו סוללה. לאורך שטחים הללו החלה בנייה מועצת במחצית השנייה של המאה ה-19 ואז למעשה קיבלה העיר קייב את פניה של היום. אנו ניצבים מול אחד המבנים המסתוריים והיפים של קייב. הוא נבנה על חלקה שטרם קיבלה תכנית מיתר בניה כללית בשנת 1857 ונמסרה לחנה קאליטה – אשתו של מפקד חיל התותחנים של קייב תמורת אחוזה בחלקה השני של העיר, אשר הוחכרה לטובת בניית מצודה צבאית. במהרה נבנה במקום בניין מגורים דו-קומתי עם חצר מפוארת ופריטים אדריכליים מרשימים אשר עד היום מעניקים לבניין זה נימה מסתורית ודוחפים את אנשי העיר לקרוא לו מצודה או ארמון או טירה של ימי הביניים. מכאן גם השם שמשייך את המבנה לברון שמעולם לא היה קיים. עם בואה של מאה ה-20 בניין קיבל תנופת שימוש חדשה והושכר לבית קולנוע בקומה ראשונה. בשנת 1915 יהודי קייבאי ידוע ברודסקי רכש את המבנה. לאחר המהפכה ב-1918 במרתף הבניין פעלה מאפיה יהודית כשרה, לאחר כיבוש העיר ע"י הבולשביקים המבנה נועד למגורי פועלים מצומצמים (משפחה בכל חדר) וכך המבנה מגיע לתקופת העצמאות האוקראינית השנייה של שנות ה-90 של המאה הקודמת. כיום שווי המבנה מוערך בכ-9 מילון דולר.

Uploaded by Evgeny Praisman

העם היהודי יודע פרקים משמעותיים בתולדותיו ותמיד דואג להשאיר לעולם את הדגימות של תקופה מסוימת. כך, למשל, מתקופת בית ראשן נשארו שומרונים ומתקופת בית שני קראים. הקהילה של קראים הגדולה והמשמעותית התמקמה בחצי האי קרים ומשם באו צאצאיה לערים גדולותל של האימפריה הרוסית. שלמה בן אהרון הכהן הגיעה לקייב מחצי האי קרים בשנת 1860. במהרה הפך לאחד האנשים העשירים והמשפעים בעיר באמצעות יסוד בית החרושת למוצרי טבק. בשנת 1896 הקהילה של קראים בקייב מנה קרוב ל-800 איש ונוצר צורך בבניית בית התפילה של קראים היא כנסה. הבניין המפואר הושלם בשנת 1902 ע"י האדריכאל הידוע של קייב – וולדיסלאב גורודצקי. בימי מלחמת העולם השנייה בתחילה קראים כמו היהודים נספו ברציחות בבאי יאר. לאחר בירור והשלמה עם הטענה כי קראים אינם יהודים, נאצים השאירו את קראים של קייב בחיים. כיום הקהילה של קראים בקייב מונה 43 איש.

Uploaded by Evgeny Praisman

הבניין המפואר בפינת רחובות וולדימירסקיה ופרוריזנה היה פעם הבניין הגבוהה בקייב. גובה של המגדל הפינתי הגיעה עד כ-40 מטרים. גם היום הוא מרשים ביופיו ובתחילת המאה ה-20 כאשר נבנה הרשים מאוד את תושבי העיר. תחילת בנייתו קשורה לאחד הצאצאים של משפחת האצולה הרוסית גריגורוביץ – ברסקי. במשך תהליך הבניה היזם שקע בחובות למשקיעיו ונאלץ למסור את הבניין בתהליך הבניה לאחד המשקיעים – אלכסנדר סירוטקין אשר הפך במהרה לבעלים הבלעדיים של אחד הבניינים המפוארים של קייב. אדריכל הבניין קרל שימן בנה את המבנה תוך שנתיים בלבד והשלימו בשנת 1902.

Uploaded by Evgeny Praisman

בניין מרשים זה ידוע לשמצה בשל שימושו ע"י ק'ג'ב בימי השלטון הסובייטי וגם בשל שימשו לצורכי גסטאפו בימי השלטון הנאצי בקייב. אומנם תחילת דרכו הייתה תמימה ונועד בבנייתו לצורכי האדמיניסטרציה של קייב בימיה הטובים של אימפריה הרוסית. ראוי לציין שאבן פינה בבנייתו הונחה ע"י אלמנתו של השר סטוליפין, אשר נרצח בבניין האופרה של קייב בשנת 1911.

בשנת 2015 ניצב לפני בניין המשטרה החשאית של אוקראינה פסל בו מתואר קוזק מנצח את הדרקון. ללא ספק מדובר כאן על סכסוך מסובך ועקוב מדם בין רוסיה לאוקרינה של ימינו.

בבניין זה התמקד המטה הכללי של צבא ברה"מ ערב כיבושה של קייב במלחמת העולם השנייה. עזיבה של קייב ע"י הכוחות הסובייטיים וכניעתה של עיר לחיילים הנאצים היא תחילתה של השמדת יהודי קייב והסביבה ברציחות בבורות הריגה בבאבי יאר.

Uploaded by Evgeny Praisman

מגדל הפעמון הגבוה של קתדרלת סופיה הקדושה שולט על הסביבה וניכר מרחוק. מגדל הפעמון היה הבניין הראשון שהוקם בשטח המנזר לאחר השריפה הגדולה של שנת 1697. ב -1709 הוקדש לניצחונו של הצאר הרוסי פיטר הגדול על הצבא השוודי בקרב בפולטבה. בצבא הרוסי כתף אל כתף עם הלוחמים הרוסיים לחמו הכוחות האוקראינים בפיקודו של גטמן (מצביע) מזאפה. אגב, הפעמון הגדול עם צליל רה במגד נקרא על שמו של המצביע. הקומה הרביעית נוספה אל המגדל רק במאה ה-19 בפקודתו האישית של הצאר הרוסי ניקולאי הראשון (הוא זה שיסד את האוניברסיטה).

Uploaded by Evgeny Praisman

כיכר סופיה הקדושה נקרא על שם המנזר העתיק שלידה. הוא הוכרז ע"י מלך ירוסלב החכם כחלק מן העיר בתחילת מאה 11 לסה"נ. הוא אחת הכיכרות המרכזיים של העיר ותמיד שימש כמקום לאירועים מרכזיים. סופיה היא חוכמה ביוונית וזה כינויו של אחד המלכים המרכזיים בהיסטוריה של רוסיה של קייב. זאת הסיבה שבשם זה קרואי המנזר וגם הכיכר לפניו.

Uploaded by Evgeny Praisman

פסל בוגדן חמלניצקי בקייב הינו אחד הפסלים השנויים במחלוקת ובמיוחד קשה ליהודים. חמלניצקי השמיד והנחיל שואה על יהודי פולין ומנין קורבנותיו רב מאוד. בעברית אף נהוג לאומר חמילניצקי – ימעך שמו. מלכתחילה עוד לפני הצבתו של הפסל בשנת 1888 התעוררה מחלקות סביב עיצובו. בגרסה המקורית בחלק התחתון של הפסל היו אמורים להיות דמויות היהודי המנוצח והפולני המנוצח. עיריית העיר החליטה לקיים איסוף תרומות להקמת הפסל והקהילה היהודית והפולנית של העיר לא נענתה. לאחר השינויים בעיצוב המקורי הוצב הפסל הנוכחי וכוונו סובב מספר פעמים פעם אחד הוצב הרוכב על סוס בכוון מערב, לאחר מזה לכוון צפון ולבסוף לכוון מזרח. כל שינוי הצביע על ה"אוייב" החדש עליו רצו להצביע הפוליטיקאים המקומיים: הפולנים, העמים הצפוניים (שוודים) והרוסים.

כמעט עד אמצע המאה ה-19 העיר הייתה בנויה כולה מעץ. מגדל הכבאים היה המגדל הגבוהה בעיר וכל עשן או שרפה נראו מרחוק. עד היום הבניין משמם את יחידת החילוץ של העירייה.

Uploaded by Evgeny Praisman

בניין בית הדין המחוזי נבנה מראש לשימוש בית המשפט הרוסי במחצית השנייה של המאה ה-19. מעניין שזה אחד המבנים הבודדים באירופה כולה, אשר משמש עד היום את אותה המטרה למענה נבנה לפני יותר מ-100 שנים. עבור תולדות יהודי קייב בניין זה ידוע כמקום בו בתחילת מאה 20 התנהל משפט בעקבות עלילת דם. יהודי בשם ביילוס נאשם בהריגת נער נוצרי לצורכי התזת דמו לפני חד פסח. המשפט התנהל זמן רב וערר סערת רוחות בקרב אינטלקטואלים ואנשי רוח ואקדמיה ברחבי רוסיה ואירופה כולה של אותם הימים. בסוף בית דין הנשבעים זיכה את היהודי מכל אשמה.

Uploaded by Evgeny Praisman

הפסל היפה שעשוי מאבן לבה הינו פסל שהוקדש לאולגה (Helga) – מיסדת השושלת המלכותית של רוסיה. היא נולדה בצפון מערב רוסיה (לא רחוק מהים הבלטי) וככל הנראה משושלת המושלים המקומיים של ויקינגים. היא שלטה בקייב בסוף מאה 9 לסה"נ ולמעשה, לאחר שקיבלה על עצמה את הנוצרות, ביססה את השושלת והשלטון המלכותי. ליד דמותו של אנדראס הקדוש – תלמידו של ישו מיד כינרת ומצד שני שתי דמויות של מי שהביא כתב קירילי לעמים הסלביים הם קיריליוס ומתאיום.

Uploaded by Evgeny Praisman

פסל זה מזכיר את קורבנות הרעב הגדול שהתחולל באוקראינה בשנות ה-20 לאחר המהפכה הבולשביקית. אירוע זה נחרט בזיכרונם של אוקראינים כאחד האירועים הזוועתיים ביותר הקשורים לחיזוקו של השלטון הסובייטי באוקרינה. סביב הנושא מתפתחות שמועות שהרעב אורגן במכוון ע"י הסובייטים והמנהיגים היהודיים של הסובייטים של אותם הימים. מכאן לאומניים מקומיים מכריזים על האויב היהודי, קוראים להשוות הרעב לשואה ומקדמים שלילת השואה על רקע אי קבלת הטענות החסרות בסיס.

Uploaded by Evgeny Praisman

מלאך מיכאל נחשב כמלאך המגן של העיר קייב. הכניסה על שמו קיימה עוד בימיה של המלכים הראשונים של קייב וכנסיה זו נחשה למקום קבורתם של צאצאי השושלת המלכותית. לכאן גם הועברו מביזנטיון עצמותיה של ברברה הקדושה. הכניסה והמנזר סביבה נהרסו מספר פעמים. פעם אחרונה בזמן הסובייטים וסטאלין רצה להרוס גם את המנזר של סופיה. מי שביקשו ובסוף שמרו על המנזר מהריסה היו הצרפתים ושגריר צרפת במוסקבה בעצמו. מנזר דמיטריוס הקדוש נבנה מחדה לאחר התפרקות ברית המועצות.

Uploaded by Evgeny Praisman

המנזר שוקם וחזר לחיים מליאים כיום. במנזר מתקיים אורך חיים מנזרי מסורתי. כאשר בשנות ה30 של המאה ה-20 השלטונות הסובייטים החליטו להעביר את בירת אוקראינה מעיר חרקוב לקייב, הם הוציאו מכרז להקמת מבני שלטון בעיר. לפי הצעות שהוגשו המנזר והכנסייה נועדו להריסה מלבד הצעה אחת של אדריכל יהודי בשם יוסף קרקיס לפיו היה צורך לשמור על מבנים עתיקים. הצעתו קיבלה ביקורת נוקבת מצד אנשי המפלגה וגם אנשי הרוח ולבסוף המנזר נהרס. הבניה מחדש התחילה אחרי התפרקות ברית המועצות.

לפנינו אחד ממבני השלטון של התקופה הסובייטית אשר נבנה כחלק מהתכנית הכוללת להפיכתה של קייב לבירה של אוקראינה (לאחר הפסקה של כמעט 20 שנה). כיום בניין מפואר זה מאכלס את המשרדים של משרד החוץ האוקראיני.

Uploaded by Evgeny Praisman

פסל משעשע זה מנציח דמויות מספר של סופר אוקראיני מיכאל סטאריצקי. הוא כתב את ספרו "שני ציפורים במכה אחת" או בשמו המקורי: "ריצה אחרי שני ארנבות" בשנת 1888 ובהומור ייחודי וסטירה נוקבת מבקר הסופר את תהפוכותיה של המהפכה התעשייתית שפקדה את האימפריה הרוסית בכלל ואת עיר קייב בפרט. הדמות הגברית – מר גולוחבוסטוב - בלגניסט עני וחוצפן עם שאיפותיו של נפוליאון מגלם בסרט שחקן רוסי ידוע אולג בוריסוב ואת דמות האישה – אלמנה אשירה שעל כספה מתיימר להתחתן גולוחבוסטוב. כאן נסיים את המסלול הזה ונעבור למסלול הבא – אמנות והיסטוריה.

Don't waste time for planning
Use detailed routes created by your friends and professionals.
Don't be afraid to get lost in new places!
Pinsteps - globe travel application. Travel pictures.
Don't waste time for planning
Open the world with experience of your friends and professionals without any fear.
This website uses cookies to ensure you get the best experience
OK
Share
Send
Send